לאן הלכו 17 מיליון דולר? מוזיאון העיצוב בחולון חוגג שנה

שנה אחרי הקמתו של המבנה השאפתני, לא ברור האם מוזיאון העיצוב בחולון מצדיק את קיומו. בעוד מנהליו חושבים שהוא הולך ותופס את מקומו בזירה העולמית, יש מי שטוענים שהמרחק רב מדי בכדי לגשר עליו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

17 מיליון דולר, ארבע תערוכות והרבה דעות חלוקות: האם מוזיאון העיצוב בחולון הוא עוד פרק בהתפתחות של סצינת אמנות ישראלית? משהו שיספרו גם בחו"ל? או שמא הוא תקוע מבודד בפריפריה, וניזון מתערוכות ישנות?

לפני שנה בדיוק נפתח לקהל הרחב מוזיאון העיצוב בחולון. מיליוני דולרים נשפכו כדי שיוקם, ואיתם המון הבטחות ליצור שינוי בזירת העיצוב המקומית ואף העולמית. המבנה החריג שתכנן המעצב הבריטי-ישראלי רון ארד, עורר סקרנות רבה עוד בטרם נפתח המוזיאון, וזכה בפרסים בינלאומיים. כבר בשלבי הבנייה הפך בניין המוזיאון לאייקון אדריכלי בינלאומי, שהוצג בתערוכה במרכז פומפידו בפריז, ובתערוכה דומה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק (MoMA). מאז פתיחתו בחודש מרץ אשתקד הוצגו בחלליו ארבע תערוכות שונות, למעלה מ- 80,000 איש עלו לרגל, מתוכם כ- 15% היו תיירים שביקרו מחו"ל. "אם מוזיאונים מייצגים את ההתפתחות ואת הדיון לגבי עולם העיצוב", אומר אלון ספן, מנכ"ל המוזיאון, "אנחנו חושבים שאנחנו צריכים להיות במרכז. אני מופתע מהמהירות שבה המוזיאון הגיע לעמדה שבה הוא נמצא. אוצרים בינלאומיים, מעצבים מהשורה ראשונה, כמו גם קהל גדול של תיירות עיצוב, כולם, מתעניינים ורוצים לעבוד עם המוזיאון"."כולם רוצים לעבוד איתנו". מוזיאון העיצוב בחולון (צילום: יעל פינקוס)

לועסים את השאריות

אבל עם כל האופטימיות של ספן, רבים מפקפקים ביכולתו של מוזיאון העיצוב להוות מרכז בינלאומי ולו בשל מיקומו בעיר הקטנה - חולון. חיים פרנס, ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, חושש שלא ניתן להתעלם מהעניין הגיאוגרפי. "לא רק שישראל מאוד לא מרכזית בתחומים האלו", מסביר פרנס, "אנחנו הרבה פעמים מקבלים את האדוות של מה שקורה במקומות אחרים. מגיעות לכאן תערוכות אחרי שמי שאצר אותן המשיך קדימה לחמש תערוכות חדשות, והספרים כבר מזמן יצאו לאור". לדבריו, ישראל יכולה להשפיע מעט מאוד בעולם של אובייקטים מאחר ואין כאן תעשייה אמיתית שיכולה לייצר.

פרנס חושב שלא רק שישראל נמצאת בשכונה קשה במזרח התיכון, אלא שבכל מקרה הסצנה האמנותית פועלת בעיקר בתל אביב וירושלים. המרכזים העירוניים בישראל לא מספיק גדולים בשביל להחזיק סביבם פרברים במובן האמריקאי או האירופי, ולכן גם חולון, הנמצאת במרחק במספר דקות נסיעה מתל אביב, שרויה באווירה פריפריאלית. הצבת מוזיאון סביב שכונות מגורים חסרות אופי, שנבנות במטר רץ, הוא עניין תמוה בעיניו. "עם כל הרצון הטוב", הוא אומר, "קשה לבנות (לחולון) אישיות ולעשות לה ניתוחים פלסטיים".לעשות אמנות בשכונה הקשה במזרח התיכון. מתוך התערוכה המוצגת במוזיאון

כצפוי, ספן חולק בכל תוקף על דעתו של פרנס ושותפיו לביקורת. לדעתו, במהלך השנים האחרונות, חולון יצרה לעצמה שם של עיר שמעצבת את דרכה דרך עולם התרבות, ולדעתו לא ניתן לטעון שהיא עיר צדדית בתחום התרבות. "אני מניח שאם חולון לא הייתה נוטלת על עצמה את התפקיד כמוליכת דרך בתחום העיצוב, זה לא היה עומד בחזונם של ראשי ערים אחרות. גם בתל אביב לא היו חושבים להקים מוזיאון שמתייחס אך ורק לתחום זה".

המקדונלדס של המוזיאונים

יחד עם זאת, איש לא מכחיש שמוזיאון העיצוב, כבר בשנתו הראשונה, הצליח לעורר דיון מחודש בתחום שהתנמנם לו לאחרונה בשולי המוזיאונים. גם אם בנוף הבינלאומי ייקח זמן עד שנוכל ממש לבלוט, במפה הישראלית העיצוב מקבל במה שלא הייתה לו באותה מידה קודם לכן. "העיצוב מעניין את האדם ברחוב", אומר פרנס. "הוא נהיה משהו מרתק, מדביק, נושא שהוא מספיק חזק כדי להקים מוזיאון שעוסק רק בו. כבר זו הצהרה מאוד חזקה. במידה מסוימת, אפשר להשוות את הקמת המוזיאון להגעה של מקדונלדס לארץ".

"החשיבות הגדולה של המוזיאון היא לשים את העיצוב בחזרה במרכז הדיון, אומרת גלית גאון, האוצרת הראשית של המוזיאון. "זה לא מוזיאון למעצבים וזה לא מוזיאון על מעצבים, אלא מוזיאון לקהל הרחב שאוהב עיצוב".חתומים על ההצלחה. אלון ספן וגלית גאון (צילום: דודו בכר/דניאל צ'צ'יק)

מוקדם להכריע אם מדובר בהצלחה גדולה ואם התפישה האוצרותית מנצחת, מאחר וברור שהדבר מצריך בחינה של מספר שנים לפחות. עם זאת, כבר עכשיו ניתן לומר שהמוזיאון יצר בית אמיתי לתחום. קהל המבקרים במוזיאון הוא הטרוגני לחלוטין ומשתנה מאוד בהתאם לתערוכה המוצגת: בעוד שבחודשי הקיץ, בעיקר באוגוסט, שלטו השפות הזרות, כאשר תיירים רבים פקדו את המקום. בשאר ימות השנה מבקרים במוזיאון סטודנטים רבים וכן אנשים מבוגרים, גימלאים ומשפחות. גם ילדים רבים מצאו עניין בתערוכות השונות, במיוחד לאור אמצעי השמע והוידאו שסופקו להם.

"עושים תערוכה כי היא טובה. שום סיבה אחרת"

עם פתיחתו, קיבל המוזיאון ביקורת על כך שהתערוכות המוצגות בו לא מציגות מספיק תוצרת של מעצבים ישראלי. גאון מצידה, דוחה את ההאשמות בנחרצות: "מדובר במוזיאון עיצוב בינלאומי ולא מוזיאון עיצוב ישראלי. עיריית חולון תכננה אותו למטרה הזו. היות שסצנת העיצוב הישראלי היא חלק מהבינלאומית, המעצבים הישראלים נמצאים בתוך התערוכות הבינלאומיות ולא בנפרד. עושים תערוכה כי היא תערוכה טובה. אין שום סיבה אחרת: לא בגלל שמות המשפחה של אנשים, מוצאם או כל דבר אחר". יחד עם זאת, היא מגלה שבתערוכה הבאה (שתפתח בסוף מאי), המעצבים הישראלים יהוו יותר משליש מהיקף התערוכה. זוהי תערוכה נודדת שהבכורה העולמית שלה תתחיל בחולון.

פרנס מצידו מודה שעל אף מקומו כמחנך, שמוציא ממחלקתו מעצבים צעירים ורוצה שתינתן להם הבמה, הוא בספק אם ניתן היה להקים מוזיאון שיציגו בו רק בוגרים של המוסדות המקומיים. למעשה, לדבריו קשה יהיה למשוך למוזיאון כזה קהל. יחד עם זאת, הוא מהמר שבעתיד מוזיאון העיצוב יציג מעת לעת גם תערוכות שעוסקות בעיצוב ישראלי בלבד. כך למשל תערוכות של אסכולת בצלאל או אסכולת שנקר, ועורג ליום שבו תערוכות של עיצוב ישראלי יסתובבו במוזיאונים שונים בעולם.קהל לא ירצה לראות עיצוב ישראלי. מתוך התערוכה המוצגת כרגע במוזיאון

בינתיים, משמש מוזיאון העיצוב כגוף שמסייע למעצבים רבים בארץ ביצירת קשרים וכגשר החוצה לגורמים חשובים בזירה הבינלאומית. גאון מסבירה שאחת הסיבות המרכזיות לכך שהם מצמידים למוזיאון אוצרים בינלאומיים היא על מנת להציגם בפני מעצבים ישראלים בולטים ובכך לשפר את סיכוייהם לצאת לתערוכות בינלאומיות.

לעצב את ברני מיידוף

בימים אלו מוצגת התערוכה הרביעית במוזיאון, הנקראת "Post Fossil: חושפים את מאובני העתיד", שאוצרת חזאית הטרנדים הבינלאומית לי אדלקורט. התערוכה מבקשת לבדוק את השינויים שחלו בעולם העיצוב בעקבות המשבר הכלכלי העולמי. על קירות המוזיאון יוצגו כ-120 עבודות של למעלה מ-60 מעצבים עכשוויים, מהארץ והעולם, שימחישו איך מושפע עיצוב העתיד דווקא מאסתטיקה פרה-היסטורית, מחומרים אורגניים ותהליכים פואטיים שמקורם בעבר.

התערוכה בוחנת מחדש את מערכת הערכים שנבנתה במהלך המאה הקודמת, על ידי הצגת עבודות של מעצבים מזן חדש, שמאתגרות את ומערערות על מושגי העיצוב המוסכמים. באביב האחרון היא הוצגה במוזיאון Design Sight 21_21 שבטוקיו. בגרסתה המקומית מוצגות גם עבודות של 12 מעצבים ישראלים. התערוכה תינעל ב- 30.4.2011. מי שבכל זאת צמא לזווית הישראלית, יוכל למצוא אותה בשבוע אירועי עיצוב מרוכז בכל חולון, שיפתח בחודש מאי ויכלול בין השאר את התערוכה "עוצב בישראל 4", שתציג את הישגי העיצוב הישראלי העכשווי במוזיאון ובגלריות העיצוב השונות בעיר.

יעל גוטרייך אורון www.facebook.com/gutiart

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ