בין הזמנים: התחום האפור שבין המוכר להזוי

בתערוכה "בין הזמנים" מציגה נחמה גולן אוסף של צילומים ועבודות שנוצרו במהלך השנים כתוצאה משיתופי פעולה עם אמנים שונים. המכנה המשותף ביניהם: תחושת חוסר שייכות מוחלטת

מאשה צור-גלוזמן, עכבר העיר אונליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

כותרת התערוכה "בין הזמנים" (במלעיל) שאולה מעולם הישיבות החרדי. מדובר במונח המשמש לתיאור זמן הפנאי, "החופש הגדול" שאחריו מתחילה שנת הלימודים. פירוש אחר למושג נמצא במשנתו של פרויד על פשר החלום, הזמן המורכב הנחווה בחלום נקרא 'בין הזמנים' - יחס זמנים לא מקובל שאין בו סדר כרונולוגי, בו 'מוקדם' ו'מאוחר' משמשים בערבוביה. כזו היא גם תפיסת הזמן והמרחב בתערוכה "בין הזמנים": אין רצף כרונולוגי, זהו זמן סובייקטיבי, פרטי. המסע בזמן ובמרחב הופך מהלך של חשיבה לאובייקט התבוננות. האמנית נחמה גולן עצמה מנסחת זאת כך: "במקום למסע אמנותי בזמן יצאתי ל 'מסע לאחור', לבדיקת צילומים ושיתופי פעולה עם אמנים, שנקרו על הדרך, ודרכם אני מנסה לברר מה אירע באותה לחיצת אצבע".

התערוכה "בין הזמנים" בנויה משלוש סדרות תצלומים שצולמו בין השנים 1994-2010, חלקם בחללי תצוגות, תוך כדי תערוכה שאצרה גולן לאמן אחר או בתערוכה שלה עצמה. האמנית-האוצרת הפכה חללים ומכלולי תצוגה לבמה שעליה מככבת היא עצמה. בתמונה אחת היא לבושה שחורים ונעה במעין ריקוד פולחני על גבי דרך עפר שהעתיק האמן יוסי נחמיאס מרמת-הגולן לתל-אביב, במסגרת סדרת מפגשים ודיאלוגים שאצרה. בתמונה אחרת היא מתייצבת בחלל שבו הוצגה תערוכתה "מדרש חוה" לנוכח מצלמתה של פסי גירש כשהיא לבושה כולה לבן ופניה מכוסות בנייר טואלט. בחלל תערוכה זה הצטלמה גולן גם כשהיא משחזרת פעולות הקשורות בריטואלים גבריים בעולם הדתי (הנחת תפילין למשל), שאותן ביצעה ב"חומרים נשיים".

לא הכל שחור ולבן. מתוך התערוכה

פרק אחר כולל גוף צילומים שצולמו במשך השנים, "על דרך החיים", מהם עולה הפשוט, הטריוויאלי, ובעיקר שאריות, קליפות, עקבות נשימה ופגרי מוות, אשפה, פתחי ניקוז ומים משומשים. "נראותם של האובייקטים המצולמים הבליחה בזרות למציאות השגרה שבה צולמו. מדובר במעין 'הפרעה' רטינלית, שיצרה סטייה במהלך פעולה חוץ-אמנותית".

החופש שנוטלת לעצמה גולן מתייחס למובן נוסף הטמון במושג "בין הזמנים", שהוא זמן בפני עצמו – זמן סף לימינלי שאינו כאן ואינו שם. משנת אבות (ה', ח') יודעת לספר לנו על זמן שכזה: "ערב שבת בין השמשות". זהו זמן פלאי שבו, על-פי המדרש, נבראו דברים שאינם מתיישבים עם הגדרות המציאות המוכרות לנו. המהלך של גולן מהדהד את שבירת הסדר הזאת: סדרת התערוכות שלה מן השנים האחרונות כללה את "מדרש חוה", "במקום שאני עומדת", "אוהל משלה", "צופייה" ו"מן הצלע".

דברים שאינם מתיישבים עם המציאות. מתוך התערוכה

גולן, שגדלה בבית חילוני, חזרה בתשובה בבגרותה. בעבודותיה היא חוקרת את המתח בין ההוויה האמונית והביטוי האמנותי, בדגש חזק על דמות האשה. גולן מבססת את עבודותיה, לעתים בצורה ולעתים בתוכן, על טקסט, כשלעתים קרובות לטקסט משקל כבד יותר מלדימוי האמנותי עצמו. גולן, אמנית רבת פעלים המתגוררת עם משפחתה בבני ברק, עוררה ביקורת נוקבת בעולם הדתי עם עבודתה "שתלכי בדרכים טובות" מ-2003, המציגה נעל עקב עטופה בטקסטים מהתלמוד, כשהמשפט "שתלכי בדרכים טובות" הוא הבולט ביותר. ביצירה זו השתלבו הנעל וטקסט תלמודי העוסק בקניין הקידושין.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ