אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא בלי נכדי: סופר יורם קניוק רוצה גט מהיהדות

אחרי שהמדינה קבעה שהנכד שלו לא יירשם כיהודי, החליט יורם קניוק שגם הוא לא רוצה להירשם ככזה. רק אל תרמזו שהוא חיכה עם המהומה הזו עד לקבלת פרס ספיר

תגובות

"יש לך את הטלפון של עורכת מדור הדעות בוואלה!?", שואל יורם קניוק בסוף השיחה עמו, שנערכת ימים ספורים אחרי שקיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב, שבועיים אחרי שחגג 81 אביבים וחודשיים אחרי שקיבל את ההכרה הממסדית של פרס ספיר על ספרו האחרון "תש"ח". מי שכתב יצירות מונומנטליות כמו "היהודי האחרון" גר בדירה שכורה ומטריפה באזור קרית ספר וממשיך לעבוד, להתווכח ולהיאבק על עוד ועוד במות ביטוי, כאילו היה עוד פרח תקשורת זב מקלדת. העילה לשיחה איתו היא בקשתו ממשרד הפנים להירשם כחסר דת, כאות הזדהות עם נכדו היחיד, עמרי. אשתו של קניוק, מירנדה, היא נוצרייה ממוצא אמריקאי, לכן גם בנותיו רשומות כנוצריות ולכן גם נכדו נרשם כחסר דת. אם עמרי לא יהודי גם אני לא רוצה להיות כזה – זו הלוגיקה שהנחתה את קניוק בעתירה שהגיש השבוע לבית המשפט המחוזי בתל אביב.בלתי ניתן לתיוג למרות הרצון לשטח את המהלך שלו ולכרוך אותו כחלק מהווייב האנטי דתי, הפוסט ציוני והחילוני־אשכנזי, קניוק מסרב לצלול בקלות לנישה הזו. הדבר הראשון שתופס את העין בחדר העבודה שלו הוא מודעות משעשעות שאסף במהלך השנים מעצים ולוחות ברחוב, כמו "תימני בן 53 נשוי בתעודה וחי בנפרד מעוניין בחברה לא מעשנת וכן ללכת איתי לנופש באילת על חשבוני. רק לרציניות". אלא שלצד הפתקים האלה והמדפים הרגילים של ספרות ושירה, מונחת חטיבה עבה של כתבים שונים מן התרבות היהודית, כולל חסידות, מדרש, ספרים חיצוניים, משיחיות, תולדות ישראל ומה לא. ואין לו שום כוונה להיפטר מהם. ביום שני אחר הצהריים נתניהו נאם בכנסת ואמר כי "הפלסטינים מסרבים להכיר בישראל כמדינת הלאום היהודי". אלא שלפי קניוק דווקא ישראל דוחה את ההכרה הזאת. "יהדות היא לא דת אלא לאום, וישראל היא היחידה שלא מכירה בלאום היהודי אלא רק בדת היהודית. הרבנות הישראלית היא האויב הכי גדול של היהדות. אפשר היה לחיות עם זה אם זה היה רק עניין פנימי, אבל כשנולד עמרי אז רשמו אותו כחסר דת וזה הפריע לי. יום אחד עמרי יהיה בן 20 ויגיד ‘סבא שלי רצה שאני אהיה כמו כולם’, מפני שאחרת אם הוא ירצה להתגייס הוא יצטרך להתנדב. אני לא רוצה שיהיה בצבא, כלומר שיילחם, ובכל זאת. אני דור שלישי בארץ, הוא יהיה דור שישי, אבל זה לא יעזור לו - הוא תמיד יישאר סרח עודף כזה".ייתכן שחיכית עם המהלך הזה, שהרגיז הרבה אנשים, עד שתקבל את פרס ספיר?"מאיפה הגיעה השאלה הזו? שאלה כזו לא היו שואלים אותי בשום מדינה בעולם, תכתוב את זה. לא היה עולה על דעתו של מישהו להגיד ‘המנוול הזה חיכה לקבל את ספיר מפני שאולי יהיו שם אנשי ימין’ וכך הלאה. מי שחשב על השאלה הזו הייתי יורה בו ממש. אני אחרי הכל פלמ”חניק. השאלה הזו מראה שיש פה כל כך הרבה שנאה, בעיקר בשמאל אגב. מילא אם היה לי עבר של התחנפות וקונפורמיות, אבל לחמתי בכל כך הרבה דברים".ובכל זאת, למה לקח לך תשעה חודשים? "זה בכלל לא משחק תפקיד. היינו צריכים להגיש תצהיר למשרד הפנים וזה לקח זמן. הדבר היחיד שדחיתי בכמה ימים הוא את ההגעה לבית המשפט מפני שלא רציתי שבהענקת התואר דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת תל אביב, שניתן לי בשבת האחרונה, יראיינו אותי על העניין הזה. הלכתי למשרד הפנים וביקשתי לקרוא לי חסר דת. אמרו שזה בלתי אפשרי ושאם ארצה אוכל להתנצר או להתאסלם אבל חסר דת לא אהיה. ישבה מולי בחורה עם המון מייק־אפ, שאלה אם אינני פטריוט והוסיפה שאני בוגד ביהדות. הביאו אחת אחראית, אמרתי לה ‘תשמעי, אני מוכן להשתחוות לך אבל זה לא שייך, אני רוצה להיות ישראלי בן הלאום היהודי'. ביקשתי מכתב שיציין שמשרד הפנים דחה את בקשתי. אם המחוזי ידחה אותי, ואני מעריך שהוא ידחה, אגיע עד לעליון". רוצה להיות יהודי חסר דת. יורם קניוק (צילום: דניאל צ'צ'יק)מעובדי אלילים לשטופי מוח הראשון שהגיש עתירה למחוק את היהדות מתעודת הזהות שלו היה פרופ’ עוזי אורנן, יושב ראש עמותת אני ישראלי, ואחיו של יונתן רטוש ז”ל, מייסד התנועה הכנענית שתבעה התנתקות מוחלטת של המדינה מכל סממן דתי. אלא שאורנן ביקש להירשם תחת הלאום הישראלי וקניוק מבקש להישאר עם היהדות, רק בלי הדת: "אורנן ורטוש ותמוז ואבנרי לחמו כל הזמן על לאום ישראלי, בעוד שאני רוצה אזרחות ישראלית ולאום יהודי. חשוב לי הקשר עם היהדות. בן גוריון אמר שכל מי שרוצה להצטרף לעם היהודי ולחלוק את גורלו איתו מוזמן, וככה זה היה דורות על גבי דורות".האם אתה לא מרגיש שקיים חוב מוסרי למסורת הדתית בהיותה חלק מהלאום היהודי?"מבחינה היסטורית היינו עם ישראל ולא דת ישראל עד בית שני. סנחריב היה הראשון ששאל אם יש פה מישהו שמדבר יהודית. בן גוריון לא קרא לישראל יהודה, שהיתה המרכז ההיסטורי שממנו צמח העם היהודי. בתנ"ך היו יהודאים. אם כבר מדברים על זה, אנחנו היינו עובדי אלילים והיתה כת אחת שניסתה להשליט את האל היהודי. זו עובדה שהיינו עובדי אלילים ובדביר, במקום הכי קדוש בהיכל, עמדו שני כרובים של גבר ואשה עם כנפיים".קניוק, שכאמור בקיא ביותר במסורת היהודית לאורך הדורות, יכול לשלוף ברגע עוד שלל אנקדוטות, אירועים וטיעונים שיוכיחו את צדקתו. הפואנטה היא שלדבריו ההיסטוריה של הדת היהודית היתה פתוחה ומקבלת, אך בישראל של היום היא לבשה אופי שמרני: "היהדות היום בארץ היא כל כך קיצונית, כל כך גזענית, שאיננה רוצה חלק בעולם החיצוני. לא רוצים להשכיר דירות לערבים וחושבים שהגויים נוצרו כדי לשרת את היהודים. יש להם תפיסה מעוותת: מתעבים את ההומואים ודורשים לא לשמוע בחורה שרה. במשנה כתוב 'עשה לך רב', נתנו פתרונות לנשים עגונות וכך הלאה, היתה תרבות של שאלות. כל הדברים היפים האלה אינם היום. נותר יצור כלאיים של שמרנות בנוסח אסלאם קיצוני".בשנות ה־50 תקף המשורר נתן אלתרמן בחריפות את החוק להתרת מכירת בשר חזיר בישראל. הוא חשב שליהודים יש חוב מוסרי לדבוק בסוגיות הלכתיות כאלה משום שמתו על קידושם בגולה. אלא שלדברי קניוק היחס בין דתיים לחילוניים השתנה מאז מבחינה מספרית, וכעת הוא חש כמיעוט מדוכא. "בזמנו של אלתרמן הדתיים היו מיעוט והחרדים בכלל היו מיעוט. הם לא היו קנאים ולא שטופי מוח כמו החוזרים בתשובה". לא רצה שימכרו חזיר. אלתרמן (משמאל) עם משה דיין (מימין) (צילום: יח"צ)אותו אלתרמן ניסה אז למנוע מלחמת תרבות בישראל. היום יש כאן מלחמת תרבות?"אין, לצערי. אנחנו לא עם של לחימה. יעלו לנו את מחיר הבנזין בעוד 20 שקל, אז אומרים ‘בסדר, שיעבור מה אכפת לי’. לי זה דווקא כן אכפת וכתבתי מאות מאמרים בנושא הזה לאורך עשרות שנים. בזמנו הצהרתי שישרפו את גופתי ושאני לא מאמין באלוהים, אחרת איך קרו כל הדברים הנוראיים שקרו? אבל אני עדיין אוהב את התרבות הזו, רוצה להיות קשור לירמיהו ולרמב”ם, אבל רק דרך הלאום ולא דרך הדת. אני רוצה את הקשר היהודי של 3,000 שנה, בתוך העם, בתוך הלאום, שאוכל להיות בלאום היהודי. אני לא בטוח שדוד המלך הלך עם כיפה והאכיל את בני ביתו עם הפרדה בין בשר וחלב וכל החוקים האלה. תראה פעם את המנהג של חליצה והמנהגים האחרים שהשתרשו ביהדות – זה כמו ימי הביניים. גם הנצרות היתה בעייתית אבל לא כל מה שהיה לפני 500 שנה עובר היום".היהדות הגזענית ב"היהודי האחרון" קניוק סירב לבטל את דמות היהודי הגלותי־מסורתי בפני היהודי החדש. תחת זאת, הוא דווקא בחר להתיך אותם בגורל סבוך של אשמה והישרדות. לדבריו, הרצון שלו להירשם כחסר דת הוא המשך של הרעיון הזה, ולא חרטה עליו. "ב’היהודי האחרון’ יש דמויות של מורדים בהלכה היהודית, שאיתגרו אותה, כמו הקבליים והחסידיים, שחיפשו פן יותר עמוק ושונה. אני אוהב את התרבות הזו וחי אותה. היהדות איפשרה אז ויכוח פנימי בעוד שהיום אין ויכוח: הרב אלישיב אומר משהו וכולם עושים בדיוק אותו דבר. אין כבר את הדבר הזה של תזה ואנטיתזה וסינתזה שמחברת את שניהם”. יש ציור קיר של אברהם אופק שמצדו האחד הרבי היהודי של שאגאל ומהצד האחר "נמרוד" של דנציגר, שנוטים לקשר לאסכולה הכנענית. איפה אתה על הסקאלה הזו?"אני לא מקבל את הסקאלה הזו. דנציגר היה מאלה שאהדו את הכנעניות של העם. נמרוד היה אחד משלנו, עם ישראל והרבי גם כן. אין לי בעיה שיהיו פה רבנים. אין לי בעיה אם החרדים רוצים הרבה ילדים, אבל הם צריכים לעבוד. צריכים להוציא את הדת מהלאום. הדת כשלטון היא רעה מאחר שהשלטון הוא אבסולוטי – simplicity is tyranny - רק דעה אחת ורק אמונה אחת זה פאשיזם. אם היו קמים 50 אלף איש ומבקשים להשתחרר מהדת היהודית זה היה עושה פה מהפכה. הרבה פחות מזה היה במצרים ותוניסיה עכשיו. אני מסתכל בפייסבוק וכולם כותבים על החיים האישיים שלהם. דורות קודמים היו חדורים באידיאולוגיה. היום אין אידיאולוגיה כי האידאות האבסולוטיות הן אסון". קניוק טעון, ולבסוף נכרכים הסלידה מן הדת והמציאות הפוליטית בישראל לטיעון אחד.  "המדינה הפכה לגזענית. אני לא מקבל את הדעה של השמאל הקיצוני שהציונות המקורית היתה גזענית. העם היהודי הגיע למדינה שלו ובו בזמן צריך שתקום מדינה פלסטינית. אם לא נודיע שאנחנו מוכנים לכך אז בספטמבר אנחנו גמורים. מי שמוליך את המהלכים האלה  זה הימין הקיצוני והדת יד ביד".

*#