בין עמוס גיתאי לקפקא: תערוכות מומלצות

הבמאי עמוס גיתאי מציג שתי תערוכות כמחווה להוריו, יוסל ברגנר במחווה לקפקא ותערוכה קבוצתית מטשטשת את הגבולות בין המתעד למתועד

עכבר העיר אונליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

יום שלישי: עמוס גיתאי עושה כבוד להורים בימים אלו נפתחו במשכן לאמנות עין חרוד, שתי תערוכות המוקדשות להוריו של הבמאי עמוס גיתאי. התערוכה "עקבות" – העוסקת בסיפור חייו של  אביו האדריכל  מוניו גיתאי וינרויב  והוצגה עד לאחרונה במוזיאון "פאלה דה טוקיו" בפריז; והתערוכה  אפרתיה גיתאי – מכתבים -  מסמך אנושי מרגש ומרתק הנפרש דרך מכתבים שכתבה אימו  אפרתיה גיתאי לבני משפחתה. התערוכות אותן אוצרת גליה בר-אור יחד עם גיתאי, מציגות דיאלוג מרתק בין דורות ומקומות. בד בבד, הן מדגימות שילוב חומרי גלם ישנים וחדשים המוצגים בתערוכות במגוון מדיות: קולנוע, צילום,אובייקטים טקסט וסאונד.

במוקד התערוכה "עקבות" המוצגת בחלל המחסנים הגדול במוזיאון בעין חרוד, מוקרן סרט שביים גיתאי על  משפט שנערך ב-1933. עם עליית הנאצים לשלטון, עמדו לדין ארבעה סטודנטים יהודים, תלמידי הבאוהאוס, לאחר שנעצרו וסולקו מבית הספר. בין הסטודנטים – מוניו, אביו של הבמאי. במוקד התערוכה השנייה, פורש גיתאי הבן את מכתביה של אמו, בת בכורה לאנשי העלייה השנייה, ממייסדות תנועת "החוגים" שחבריה ייסדו את קיבוץ בית השיטה. מכתביה של אפרתיה משמשים נקודת מוצא לפרגמנטים בסרטיו של גיתאי, עדות אישית- יומנית, מסמך והיסטוריה המוצגים באמצעות קטעי קולנוע, תצלומים היסטוריים,אובייקטים וטקסט מאירים נקודות מבט שונות על דמותה. מי: "מוניו גיתאי - עקבות" / "אפרתיה גיתאי - מכתבים"איפה: המשכן לאמנויות עין חרודשעות פתיחה: א'-ה' 9:00-16:30, ו' וערבי חג 9:00-13:30 , שבת: 10:00-14:30.  דיאלוג מרתק בין דורות ומקומות. מתוך "מוניו גיתאי - עקבות"רביעי: נפרדים מקפקא

"אני מקפקף כבר שנים", נוהג לומר יוסל ברגנר ביחס למערכת היחסים המורכבת שלו עם יצירותיו של פרנץ קפקא (1883-1924). לקפקא "נתפס", כדבריו, עוד בשנות ה-40 של המאה הקודמת, בזמן שהתגורר באוסטרליה. מאז, לא חדל להתייחס לעולמו הספרותי ולדמויותיו, הן ברישומיו והן בציוריו. התצוגה, הנערכת במוזיאון תל אביב לאומנויות כמחווה ליום הולדתו ה-90 של ברגנר, כוללת רישומים בהשאלת האמן, שנעשו בשנות ה-50. הם מתארים סצנות מן הרומאנים "המשפט" ו"הטירה", ומתוך הסיפורים "גזר הדין", "הגלגול", "רופא כפרי" ו"הפרקליט החדש". בהמשך, מוסיף ברגנר גם צבע לקשר שלו עם קפקא, ומפיק מנעד שמורכב מציורים בהירים ששולט בהם הצבע הלבן, רישומים צבעוניים וציורים רוויי צבע אדום סוטיני. העבודות הצבעוניות יותר הן משנות ה-70 וה-80. הזדמנות אחרונה לצפות בתערוכה המיוחדת, שתנעל ב-30 באפריל.

יוסל ברגנר - איורים לפרנץ קפקא - כל הפרטיםמקפקף כבר שנים. איור של יוסל ברגנר בהשראת "המשפט" של קפקא

סופ"ש: עדות בלתי אפשרית

רבות מהעבודות בתערוכה "חשיפה ממושכת" הן עבודות וידיאו, שנוצרו כתוצאה מפרויקטים של תיעוד ארוך-טווח. יוצריהם מביאים סיפורים הנוגעים במושג הטראומה, ומשקפים מציאות של יחסי כוח, ניצול ומניפולציה, אלימות וכאוס. הסיפורים מגיעים ממקומות שונים בעולם - מישראל לגדה המערבית, סוריה, בוסניה, קולומביה ואוסטריה. הם עוסקים בחוויות אישיות של אינדיבידואלים, אך אינם מציגים עדות ישירה, אלא נוגעים במשבר העדות ובחוסר יכולתה לשקף אמת היסטורית מוחלטת. האמנים ב"חשיפה ממושכת", כרבים מיוצרי הקולנוע והוידיאו ארט של השנים האחרונות, חדלו לחפש ייצוג ישיר ואובייקטיבי  של המציאות דרך התיעוד. במקום הם בחרו לטשטש את הגבולות בין המתעד למתועד ולקרוא תיגר על סמכות המחבר, על ידי נטישת העמדה שמאחורי המצלמה, כניסה אל תוך הפריים הצילומי והעברת המצלמה לידי הגיבורים – אם במובן הפיזי ואם במובן של ויתור על השליטה בתהליך. את התערוכה אוצרת מעיין שלף, והיא מוצגת במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב.מי: "חשיפה ממושכת" - תערוכה קבוצתיתאיפה: המרכז לאמנות עכשווית, רח' קלישר 5, תל אביבשעות פתיחה: שני- חמישי:  14.00-19.00, שישי ושבת: 10.00-14.00, ראשון: סגורלטשטש את הגבולות בין המתעד למתועד. מתוך "קלטות השלג" של מיכאל זופרנר

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ