יוני דנציגר מחטט בנפשו: על התערוכה "ישויות"

תקופה של נדודי שינה הובילה את הצייר יוני דנציגר לעסוק בעבודות שלו בנושאים לא קונבנציונליים ולא פשוטים - מגוון רחב של פוביות ומאניות נדירות. התוצאה מטרידה ומרתקת בהתאם

יעל גוטרייך אורון, עכבר העיר אונליין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יעל גוטרייך אורון, עכבר העיר אונליין

פחדים כרוניים ואובססיות הם התמה המרכזית בתערוכה ישויות, המציגה את עבודותיו המרתקות של יוני דנציגר. תערוכתו של דנציגר מציעה למבקר הצצה למסע אישי שהוביל למפגשים עם אנשים רבים הלוקים במאניות ובפוביות שונות. בעקבות נדודי שינה קשים מהם סבל דנציגר במשך למעלה משלוש שנים, נולד הציור הראשון בסדרה - "אינסומניה" ("נדודי שינה כרוניים"). המשיכה לאנשים שחווים קשיים ועולמם הרגשי המורכב שסיקרן אותו הובילו את דנציגר לחקור לעומק חמש פוביות וחמש מאניות שונות.ישויות - כל הפרטים

"קראת על הרבה מאוד מאניות ופוביות לפני שממש נכנסתי לזה", מספר דנציגר. "היו כל כך הרבה תופעות מעניינות שלא שמעתי עליהן קודם לכן וסיקרנו אותי מאוד. הייתי חייב להבין מה בן אדם שיש לו אובססיה או פחד כזה או אחר מרגיש. כך בעצם התחיל המחקר שלי כשראשיתו היה לאתר אנשים שיסכימו לשתף, חלקם היו בארץ וחלקם בחו"ל”.

תוך כדי התהליך האוטודידקטי, המפגשים והראיונות שנמשכו כשנה, החל אט אט להיווצר גוף עבודות. עבודותיו מתארות פחדים ואובססיות - חלקם מוכרים, כמו קלסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים) ואורניטופוביה (פחד מציפורים) וחלקם מוכרים פחות כגון לאוקופוביה (פחד מצבע לבן), דרמטילומאניה (אובססיה לחיטוט בעור) ואריתומאניה (אובססיה למספרים).השדים שבפנים

המקום המשותף שמצא דנציגר לכל הפוביות והמאניות הספציפיות הללו היה החוויה של חוסר השליטה. "אנשים מתארים את הפחד או האובססיה ממש כמו ישות שיושבת בתוכם או לצידם," הוא מרחיב, "שולטת בהם וגורמת להם לרצות משהו נורא, או לחילופין מעבירה להם את הפחד האימתני שהם חשים”. במילים אחרות, אנשים משליכים את פחדיהם ואת האובססיות שלהם על דמות אחרת שנמצאת בתוכם או לצידם.להשליך את האובססיה על דמות חיצונית. "פדופוביה", עבודתו של יוני דנציגר

דנציגר מספר שמעבר לעבודה הראשונה שנולדה מתוך המקום הכי פרטי שלו, העבודה שנגעה בו וסיקרנה אותו יותר מכל הייתה "טריקופוביה" (פחד משיער). לדבריו, בעוד שכל שאר הפחדים והאובססיות שהתעסק בהם נגעו בגורם חיצוני כלשהו, במקרה הזה הפחד איננו דווקא משיער ראש של אדם אחר, אלא יכול להיות משיער הראש של הלוקה בפוביה עצמה. "בשיחות ששוחחתי עם מספר אנשים הלוקים בפוביה, נתקלתי בסתירה מאוד מעניינת באופן שבו הם תיארו את הפחד. את השיער הם מתארים כחומר חלק או גלי, רך ונעים, מבריק ולעיתים פתלתל, כשלעומת זאת ה"ישות" שבתוכם שנכנסת לפעולה עם בוא הפוביה, מעבירה להם את התחושה של חומר קר, חד כמו תער שמקלף את עור גופם מבשרם ויוצר תחושה של חנק ומוות". אותן תחושות בלתי נסבלות שקשות לתיאור איתגרו את דנציגר במיוחד, נגעו בו  וגרמו לו לחיבור אף יותר מעבודות אחרות.

דנציגר עובד בטכניקה יחודית של חריטה על נייר תוך שהוא משתמש גם בציפורן ודיו. שיטתו יוצרת ניגודיות מעניינת בין הכוח שצריך להפעיל לבין התוצאה הנקייה והעדינה שמתקבלת בסופו של יום. אותה טכניקה היא, גם כן, תולדה של אותה תקופה בה התקשה להירדם בלילות. "בתקופה שלא ישנתי היו לי בעיות ביד שמאל, שלא תיפקדה טוב. בעודי מנסה לצייר ומתעצבן שאני לא מסוגל לצייר את מה שאני רוצה התחלתי לחרוט בעצבים על הדף ופתאום גיליתי אפקט מאוד מעניין. כדי לאמן את היד שלי לחזור לפעולה נורמלית פשוט התחלתי לפתח את הטכניקה של קוים מאוד מדויקים ומסודרים. על אף שהחריטה מצריכה מאמץ היא גם מחייבת עדינות כי אם אחרוט מידי חזק אז כל הדף יקרע. לאט לאט הטכניקה התפתחה והשתפרה עד שהפכה למדיום היצירה העיקרי שלי”.המגבלה הפיזית הולידה טכניקה קבועה. "אנטומומאניה", עבודתו של יוני דנציגרכמו ציפורניים על לוח

מבט מעמיק אל סדרת "ישויות" מעורר תחושה כי שיטת החריטה של דנציגר כמעט נדרשת והכרחית על מנת לבטא את הרגשות העוצמתיים שעבודותיו מנסות להעביר ברגישות גדולה. משהו באותו גרוד של הדף מפנים מצליח באותה נשימה לגרד גם קצת מהנפש. החפירה בנייר כמוה כחפירה בנפשם של אלו שהיוו השראה עבורו, אך באותה עת היא גם חפירה בנפשו שלו.

במקור, בוצעו העבודות על גבי מצעים קטנים המאפיינים את צורת יצירתו, בתהליך ממושך, מדויק ומאוד מעמיק. בתערוכה, בחר דנציגר לשכפל את עבודות המקור, להגדילן ,להעצימן ולהציגן כסדרה רב פעמית באמצעות הגדלות דיגיטליות המייצגות בדייקנות את יצירות המקור. על אף שהחויה מול הדף המקורי עוצמתית יותר, בעיקר נוכח הטכניקה המדהימה שפיתח, מצליחות ההגדלות לתת דגש לפרטים קטנטנים שמהוים עולם ומלואו בסדרה הנוכחית. ההגדלה הדיגיטלית נותנת דגש לפרטים. "אריתומאניה", עבודתו של יוני דנציגר

יוני דנציגר, יליד 1980, הוא בוגר מכון אבני. השתתף בחודש שעבר בתערוכה הקבוצתית "ונילה סקס", שהציגה אמנות פטישיסטית. בשנת 2005 השתתף בתערוכה קבוצתית "קשרי דם" בגלריה רוזנפלד שהציגה את עבודותיו של הפסל יצחק דנציגר ובני משפחתו. זוהי תערוכת היחיד הראשונה שלו.

שיח גלריה בנוכחות האמן והאוצרת יתקיים ביום שישי,ה- 15 באפריל, בשעה 13:00

ישויות - כל הפרטיםwww.facebook.com/gutiart

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ