עבדות מודרנית, אמנות מאופקת וספרות דחוסה: תערוכות מומלצות לסוף השבוע

הגלריה המרכזית בוחנת למה אנחנו לא בני חורין, גלריה נ & נ אמן חוקרת את ההבלגה, וגלריה ויצו מתחקה אחר התרבות הקולקטיבית

נורית אסיאג, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נורית אסיאג, עכבר העיר

אז איפה סיר הבשר? התערוכה "עבדים היינו" בגלריה המרכזית מציגה בראי עכשווי את עבדותנו המודרנית - השעבוד לכסף, לעבודה, לבית, לסקס, ליופי, לנשיות, לקונצנזוס, למגדר - וגם הרצון לברוח מעבר לכבלים.

האמנים המשתתפים עוסקים בתענוגות החיים המודרניים והעבדות שאליה הם גוררים אותנו, ברצון לאינדיבידואליזם ובערגה האינסופית לחופש. התערוכה מציבה מראה מתריסה ושואלת: האם העבדות המודרנית הופכת אותנו למאושרים? האם עדיף "לחזור למצרים"?

"עבדים היינו". עד 18.4. הגלריה המרכזית, התחנה המרכזית החדשה תל אביב. שעות פתיחה: ב'-ה' 18:00-12:00. שעות פתיחה בפסח: ד'-ה' 28.3-27.3, א' 31.3 16:00-12:00.

מרגלית רג'ואן, "נשים עמלניות"

הכל בשליטה? עודד בלילטי  מציג בתערוכה "איפוק" עבודות צילום אובייקט תוך כדי עבודה עם חצובה. עבודות אלה שונות מעבודותיו הקודמות, שכללו צילום דינמי כצלם של סוכנות הידיעות AP.

ב"איפוק" בלילטי בחר להתעלם מן האינסטינקטים שלו כצלם עיתונות ולעבור תהליך שונה, יותר שכלתני מאשר אינטואיטיבי. הוא טוען: "מתוך הידע שצברתי שלטתי ביצר ובאינסטינקט. יכולתי לבחור ובחרתי איפוק".

האיפוק קיים בתערוכה הן בטכניקת הצילום והן במהותו של כל צילום בפני עצמו. האיפוק נובע מכוח וידע שבלעדיהם קשה מאוד להבליג. באחת מסדרות הצילומים בתערוכה מציג בלילטי משטחי אימון של מתאגרפים. על המשטחים הללו לומדים הנערים לא רק איך להכות ביריב בחוזקה אלה גם לפתח שליטה ברגשות ובאינסטינקטים שלהם כפי שעשה הצלם עצמו בגוף העבודות.

בצילום נוסף מתעד בלילטי את ביקורו של שר הביטחון בסוללת כיפת ברזל במהלך מבצע עמוד ענן. הוא בוחר להציג דימוי של טבע דומם במקום פורטרט מיליטנטי. 

עודד בלילטי - "איפוק". עד 12.4. נ & נ אמן, גורדון 26, תל אביב. שעות פתיחה: ב'-ה' 14:00-11:00, 19:00-17:00; ו' 14:00-11:00; שבת 13:00-11:00.

איפוק בטכניקה ובתוכן. עבודה של עודד בלילטי

הספר או הסרט? אורנה אורן יזרעאלי מציגה בתערוכה "מה שכרוך" מיצב ובו מכלול עבודות היוצרות יחד שלם העוסק בתרבות ובזיכרון בהקשר חברתי ואישי כאחד. החלל מאוכלס באובייקטים הנעים בין פיסול לריהוט. לכולם מבניות דומה הנוצרת משכבות דחוסות ואטומות של חומרי תרבות קולקטיביים ואישיים: מצבורים של ספרים, כריכות, מסמכים, מכתבים וערימות נייר משולבים בחומרי גלם אחרים שסיימו את תפקידם ונפלטו ממעגל החיים. הפסלים המאזכרים חלקי ספריות או ארכיון נראים כהכלאה בין ריהוט לחתך גיאולוגי של נוף שמד הזמן ניכר עליו.

לצד הפיסול מוצגת גם סדרת דמויות אנונימיות המצוירות בשקיפות על גבי כרטיסיות השאלה המודבקות בספרים. העיסוק בספר ופעולות של איסוף ושימור מלווים את יצירתה זה זמן. היא למדה כריכת ספרים אמנותית, עשתה ספרי אמן בתוך ספרים, ומשתמשת בספרים ישנים שהושלכו מבתים ומספריות כאבן בניין ביצירותיה מן התקופה האחרונה. אוצרת: ענת גטניו.

אורנה אורן יזרעאלי - "מה שכרוך". עד 6.4. הגלריה במרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה, הגנים 21, המושבה הגרמנית, חיפה. שעות פתיחה: א'-ה' 18:00-10:00, ו'-שבת וחול המועד פסח 14:00-10:00.

מתוך המיצב של אורנה אורן יזרעאלי (צילום: אופיר בן שמעון)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ