ברבור שחור: האינטרפרטציה של עינת מוגלד לסיפור לדה והברבור

תערוכתה של עינת מוגלד, "קצוות", מציגה ברבורים מעוותים, שבורים ומקוטעים

הילה שקולניק-ברנר, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הילה שקולניק-ברנר, עכבר העיר

עבודת הווידאו "Swan" שבתה את לבי. בעבודה נראה רישום פשוט בקווים שחורים עדינים על רקע לבן של דמות היברידית - הכלאה של אדם וברבור. נוכחות הברבור באמנות היא קונוטטיבית, והאיקונוגרפיה המפורסמת ביותר היא של לדה והברבור, על פי סיפור במיתולוגיה היוונית שבו זאוס חשק בלדה, אשתו של מלך ספרטה, בא אליה בדמות ברבור ושכב איתה. אינספור פסלים וציורים נעשו בהשראת הסצנה, וההיכרות עמם רק מוסיפה להנאה מעבודת הווידאו, שבה אין רמז לדרמה, לסיפור אהבה, לפיתוי או למיתוס.

» "קצוות" - לכל הפרטים» אמנים מציגים: אורה ראובן» פעמון הזכוכית של רקפת וינר עומראין לי ספק כי עינת מוגלד, האמנית הצעירה שזו לה תערוכת היחיד הראשונה, מכירה את הסיפור, אך דרך הטיפול שלה בדמות הברבור שונה לחלוטין. הברבור של מוגלד הוא אנדרוגינוס. הצוואר הוא צוואר ברבור, הראש של אדם. הפה והאף הפכו למקור. הכנפיים הן הרגליים, והתנועה שלהן היא כשל רגלי ברבור במים. החיבורים של מוגלד כל כך עדינים, עד שנראה כי נוצר פה יצור חדש לגמרי מבחינה זואולוגית, המשלב פיזיונומית בין אדם לברבור, אך אימץ את התנוחות הברבוריות בצורה מושלמת. כל העבודה היא של הדמות הזו, המניעה רגליים וצוואר בסנכרון. אין דבר מלבד התנועה המינורית, המבט המורכן ומלא ההשלמה, עם הגוף המוזר הנכפה על הדמות, כזה שמותיר אותה במצב ביניים כל הזמן. העבודה מינימליסטית, קטנה, מלאת תוכה של דמות חידתית המצויה במצב לימינלי - זה הברווזון המכוער שטרם הפך לברבור, אך לעולם גם לא יהפוך.

מוגלד משתמשת בחלל באופן אופטימלי. מתוך "קצוות""קצוות" נקראת התערוכה של מוגלד, והיא מלאה בברבורים, תמיד מעוותים, שבורים, מקוטעים. התערוכה מוצגת בגלריה של מכון המים בגבעתיים, גלריה שהגיע הזמן שגם היא תהפוך מברווזון מכוער לברבור. הגלריה העירונית היחידה בעיר מציעה תנאי תצוגה ירודים, בייחוד לעבודות וידאו. העבודה הקטנה והמדויקת של מוגלד מוצגת באופן מביך, וכל בית ספר או מתנ"ס היו מטפלים בה טוב יותר. מתקן מגושם ומיושן, שברור שניידו אותו ממקום אחר, מחזיק את מסך הטלוויזיה, ועליו מונחים כבלים, חוטים, דיסקים, מסקינגטייפ (טוב שלא כוס קפה) בחובבנות. מובן שהכל גם מלא אבק. ראוי שעיריית גבעתיים תשקיע קצת בציוד ובתנאים המינימליים, ותדאג שיציגו בגלריה באופן קבוע ויאצרו אותה כראוי.מעבר לכך החלל יפה ומעניין, ומוגלד השתמשה בו באופן אופטימלי. ליבת התערוכה - עבודות על נייר, החל מפורמטים בגודל סנטימטרים ספורים ועד מגילות של מטרים רבים התלויות משתלשלות מהקיר או התקרה. הרישומים כולם מאופיינים ביצירה עמלנית. הנוצות עשויות קווקווים וקווים, שחור על גבי לבן, ובניגוד לווידאו המינימליסטי, העבודות הגדולות מאופיינות בעודפות רבה, המייצרת שיח בעצם הנוכחות הקשה שלהן.

"ללא כותרת" הוא גיליון באורך שני מטרים התלוי בחלל. ברבור מוזר מקנן בו, צווארו ארוך אך שבור ומקופל, הוא בוקע מתוך גוף שכמו הולך ומתפרק מול עיני הצופה, משיל נוצותיו ומפזר חלקים ממנו. הוא נדמה חצוי, פגום, הולך לקראת אבדון, כל כולו עשוי קווקווים - עוד ועוד קווים המגשימים דימוי. בפרקטיקה עמלנית מוגלד מייצרת נוצות, גוף, בשר, הנעים כל הזמן במתח שבין דו ממד לתלת ממד, בין בשר נפחי לעור שטוח. הברבור הזה, דווקא זה, הוא בעיני מרכז התערוכה - השבר שהוא מייצר בגופו, בצווארו, הוא השבר העולה מצפייה בתערוכה כולה. זוהי תערוכה של קצוות, ניגודים, שחור מול לבן, טבע מול מעשה ידי אדם, רך מול קשה, נפחיות מול שטיחות. הרישומים מאופיינים ביצירה עמלנית. מתוך "קצוות"עבודה מרכזית נוספת היא "יצור", פסל עשוי 12 אלף אזיקונים לבנים. הברבור תלוי מצווארו, וגם פה הצוואר מכופף, כמעט נשבר, והברבור נוזל על הרצפה, ממלא בנוצותיו/אזיקוניו את המרחב סביבו, כמו אינו יכול להכיל את עצמו יותר, כמו מריונטה שהאדם המחזיק בחוטים עזב אותה. הניגודים המרכיבים את התערוכה מתגשמים בדמות הזאת, הנוצות הרכות מתחדדות עם קצוות האזיקונים, והטבע מומר למעשה ידי אדם כובל ואכזרי.אחת העבודות היפות בעיני היא "תעופה", רישום קטן על גבי דף המחולק לשלושה חלקים, שעליו נראות רק כנפי הברבור. הכנפיים הפרושות מייצרות את קונספט התעופה, את הרושם העז של היכולת המופלאה להתנתק מהקרקע ולהמריא מעלה, למרות שכאן הן נוגעות במישור, למרות שהן, כמו התערוכה כולה, כבדות ומכבידות. מוגלד מפליאה לייצר משיכה כלפי מטה, כבדות רבה וצניחה. הברבורים שלה אינם עפים, אלא מתפרקים, החופש מופר בעבודה עמלנית ואינטנסיבית, והיופי של בעל החיים ביצורי כלאיים מעוותים.

אימץ את התנוחות הברבוריות בצורה מושלמת. "Swan"» עינת מוגלד, "קצוות". הגלריה של מכון המים, גבעתיים. עד 15.3.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ