רלי הופשטטר-סבג
רלי הופשטטר-סבג

בתחילת החודש נפתחה תערוכה חדשה בגלריות שבבניין עיריית ראשון לציון. התערוכה 'לא רק מילים' הינה חלק מארועי הלשון העברית שהתקיימו ברחבי העיר. במסגרת התערוכה מציגים 40 אמנים מקומיים, עולים חדשים ועולים ותיקים, אשר נתבקשו לבחור מילה אחת, מתוך מילון מילים נתון בשפה העברית ובשפה הרוסית, הנושאת עבורם משמעות ושתהווה בסיס השראתי ליצירתם. לאורך השנה נפגשו האמנים בסדנאות על מילים ואמנות ומתוך עבודותיהם ניתן להציץ אל עולמם המתגלה מבעד למילה אחת נבחרת. בין המשתתפים, וולף בולבה, ארקדי ציקון, אלכנסדר פילונוב, רות אורנבך, ויויאן הירש בירקנפלד, אתי פ. בשביץ ועוד. אוצרת התערוכה: אפי גן. אירועים בראשון לציון - המדריך המלאשוחחתי עם שניים מהאמנים המשתתפים בתערוכה, ארקדי ציקון ואתי פ. בשביץ, על יצירתם ועל שפתם. ארקדי ציקון, קריקטוריסט ומאייר שעלה בתחילת הפרסטרויקה בברית המועצות, והגיע לארץ בגיל 45 בלי דרכון ועם שלושה דולרים בכיס.  בתחילת דרכו, הוא מספר, “היתה לי אפשרות נהדרת לעבוד בעיתון רוסי כצייר ועיתונאי. לעולה חדש זה היה טוב גם מבחינה כלכלית.” בזכות אותה עבודה יכול היה להיטמע בקלות יותר בחברה הישראלית. בהמשך, בכדי לרכוש את השפה העברית למד באולפן ולאחר מכן הוסמך להוראה במכללת אחווה. לאחר שקיבל את תעודת ההוראה, ועד היום, מלמד ארקדי בבתי ספר ברחבי הארץ (לימים היה המורה שלי לאומנות בתיכון רביבים בראשון לציון). מעלייתו ארצה ועד היום הוא חוקר את השפה העברית והתרבות הישראלית דרך היצירה. “רוב הקריקטורות שלי הן לא על פוליטיקאים ספציפיים, אלא יותר מחאה חברתית-פוליטית על מצב חברתי או אקולוגי. אני מודאג ממה שקורה במדינה” הוא אומר, והדבר ניכר בעבודותיו. במסגרת תערוכות שהציג, לאורך השנים, התמקד בין היתר גם בדמות ה'ישראלי', כחלק ממחקרו על התרבות הישראלית. הפרסונה הישראלית מתוארת בעבודותיו על כל הסטיגמות שלה – ישראלים עם פיות במקום אוזניים, ה'ישראלי' בארוחות הבוקר במלונות בחו"ל – צלחתו עמוסה כל טוב עד להתפקע והוא אינו שבע ורוצה עוד ועוד.

                      ארקדי ציקון, "זהות", טכניקה מעורבת 2012עבור התערוכה החדשה ארקדי בחר במילה "זהות". בעבודתו – קריקטורה המצויירת על רקע תעודת זהות, הוא מציג מחאה כנגד משרד הפנים וכנגד תעודת הזהות החדשה שסעיף הלאום נעלם ממנה. דרך יצירה זו, הוא תובע את עלבונו הצורב של העולה הותיק, שיהדותו, אחד מסימני הזהות המובהקים שלו, נמחקה.

לשאלתי האם ישנם הבדלים בין השפה העברית לרוסית, ארקדי מתקשה לענות. “קשה לי להגיד, העברית כבר נכנסה לי לתוך הוריד. כל הביטויים, כולל סלנג צבאי, הם כבר חלק ממני. קשה למצוא את ההבדל...” אך כשאני מתעקשת הוא אומר "הרוסית יותר עשירה כי יש בה הרבה שמות תואר, אך העברית יותר מדוייקת. לפעמים אם אני רוצה להתבטא, אני מעדיף עברית. יותר קצר ולעניין".

האמנית אתי פ. בשביץ ייצגה בתערוכה את "העולים הותיקים". היא מגדירה את עצמה "ציירת ירוקה" ואף צוחקת על כך שהיא "זבלנית לא קטנה". האמנות שלה – פיסול, ציור ושחזור רהיטים, הינה כולה ממוחזרת ונאספת על כל חלקיה השבורים אל ביתה. היא מתנדברת בעמותה "ראשון אוהבת חיות", ובמועדוניות נוער היא מחנכת לשמירה על איכות הסביבה ובעלי החיים. הנושא בנשמתה וניכר רבות גם בעבודותיה.

אתי נולדה בגרמניה במחנה של הג'וינט ואת יום הולדתה השני כבר חגגה בארץ. היא דוברת גרמנית אך מגדירה את העברית כשפת אמה. “השפה העברית היא התקשורת העולמית שלי" היא מסבירה, "אני לא חושבת שיש לי איזו תקשורת אחרת. השפה העברית בשבילי היא עולם ומלואו ואני מאוד גאה שאני דוברת שפה זו, אני מלאת כבוד אליה”.                 אתי פ. בשביץ, "נשרים", טכניקה מעורבת 2012

לתערוכה אתי בחרה במילה "בית". המילה מיוצגת בעבודתה דרך בעיית הנשרים בארצנו. "הנשרים נפגעים ומתחשמלים מעמודי חשמל, הם מורעלים מריסוסי שדות וגידולים עד למצב שהם כמעט ונכדחו מארצנו", היא מסבירה. בעבודתה – כסא סנדק שאספה מהרחוב, אחת הרגליים היא למעשה עמוד חשמל. אותה רגל-עמוד-חשמל היא רגל תותבת המייצגת את הבית הנכה. "סביב הכסא , ישנם תבליטים וציורים המרמזים על בעלי חיים נוספים, כשועל והזאב, הנמצאים גם כן בסכנת הכחדה”, היא מוסיפה. רוב עבודותיה עוסקות בבעיות אקולוגיות וסביבתיות אשר מקבלות במה וחשיבות דרך יצירתה.» אומנות אורבנית בראשון לציון?» Sweet &Spicy: אופנה ראשונית » אדוה דורי - ילדה - צבע אדום! תערוכה בבית קנר - הגלריה העירונית ראשון לציון

לשאלתי האם היא מוצאת הבדלים בין השפה העברית לגרמנית, אתי עונה שהיא "רואה הבדל בין השפות באנשים שדוברים אותן והם אלה שגורמים לשינוי. השפה הגרמנית מצלצלת יותר רשמית, ואילו השפה העברית היא יותר שפה של נשמה, היא יותר רוחנית מהשפה הגרמנית שנשמעת נימוסית, רשמית וארצית".

התערוכה 'לא רק מילים' התאפשרה בזכות שיתוף פעולה בין המשרד לקליטת העלייה, הרשות העירונית לקליטה ושילוב עולים בעיריית ראשון לציון והרשות לתרבות ואמנות בחברה העירונית. העבודות מוצגות בגלריה באכסדרת העירייה ובשתי הקומות הראשונות של הבניין. התערוכה תנעל ב-2 באפריל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ