למי צלצלו הפעמונים: הדיוקנאות העוצמתיים של רקפת וינר עומר

רקפת וינר עומר מציגה תערוכה חדשה ב־FEINBERG PROJECTS עבודות בסגנון המאפיין שלה, ציור "רע", מתריס, הנע בין כוחניות לרגישות, בין מיסוך לחשיפה מדויקת.

» "פעמון זכוכית" - לכל הפרטים» אמנים מציגים: אורה ראובן

ים המאירי, שאצרה את התערוכה, כותבת כי "עבודותיה של רקפת וינר עומר מכילות דיוקנאות של פנים הנמסכים במשטחי צבע מרובדים ובשרניים. פני שטח אלה מתייחסים לבליעה, לסימון הגבול בין החוץ לפנים, גבול המהווה מחיצה מגוננת מפני גירויים חיצוניים, תקשורת והחילוף עם הסביבה, רישום עקבות והרס עצמי".

וינר עומר מציעה לצופים ציורים גדושי אלמנטים, קווים, דימויים, המייצרים לכאורה עודפות, אך בעודפות הזאת יש כדי לצעוק, להתריע, לבקש ולדרוש. הן דורשות תשומת לב, התייחסות, הכרה והגנה. כפי שכותבת המאירי, "עבודותיה של וינר עומר מיטיבות לתאר את המנעד הפנימי של התחושות והרגישויות, שבמעברים התכופים בין פנים לחוץ, הכרוכים בפרקטיקה האמנותית שלה".   רקפת וינר עומר, "פרויד", 2012

שם התערוכה, "פעמון זכוכית", מרפרר לספר של סילביה פלאת. "בשביל האדם הנמצא תחת פעמון הזכוכית... העולם עצמו הוא חלום רע", היא כותבת. ואכן, בתערוכה שבה מוצגים ציורים בעלי שמות טריוויאליים כביכול, המתארים התבוננות בחיי היומיום: "גולשת", "להקת בנות", "אשה מדברת", "אשת האמנית" ועוד - נדמה שפעמון הזכוכית עשוי להישבר כל רגע והמציאות המאיימת, המצויה מעל ומתחת לפני השטח, תשתלט על הכל.

"אני עשויה כסף ומדויקת. אין לי כל דעות קדומות.כל מה שאני רואה אני בולעת מידבדיוק כמו שהוא, ללא ערפול של  אהבה או סלידה.אינני אכזרית, אני רק אמיתית,עינו של אל קטן בעל ארבע פינות.רוב הזמן אני הוגה בקיר שממול.הוא ורוד עם כתמים. הבטתי בו זמן כה רבעד שאני חשה שהוא חלק מלבי. אך הוא מהבהב.פנים וחשכה שבים ומפרידים בינינו".(מתוך: "מראה", מאת סילביה פלאת)

רקפת וינר עומר, "The surfer" (צילום: חיים עומר)

» רקפת וינר עומר, "פעמון זכוכית". גלריה פינברג פרוג'קטס, שביל המפעל 3, בניין 5, קומה 2, תל אביב. שעות פתיחה: ד'-ה' 18:00-12:00, ו'-שבת 12:00-14:00. פתיחה: ה 7.3', 20:00. עד 4.4. בערב הפתיחה הופעה של הרכב הרוק הספירלי וון הליקס.