אתיופיה בתל אביב או יפן בחיפה? רואים עולם בתערוכות סוף השבוע

מיצבים מוארים בהשראת האיים הצפים בגלריה ליטבק, הסיפור של אתיופיה במוזיאון ארץ ישראל, ואמנות יפנית במוזיאון טיקוטין

נורית אסיאג, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נורית אסיאג, עכבר העיר

בהשראת בני האורו גרימנסה אמורוס מציגה בתערוכה "אור בין האיים" בגלריה ליטבק כדורים לבנים זוהרים בגדלים שונים, שחללי הפנים שלהם מוארים בנוריות לד ומתוכננים כך שהאור ישתנה בהתאם לאור החודר מן החוץ. האור מפיח בכדורים חיים.

הכדורים במיצבים של אמורוס הם יחידות מודולריות ביומורפיות שמתקבצות יחדיו לכרוניקה שנעה בין זיכרון ילדות אישי לאתרי מורשת ציבוריים. מקור השראתם של המיצבים המוארים של אמורוס באיים הצפים של שבט בני האורו, הנמצאים באגם טיטיקקה, בגבול שבין פרו לבוליביה.

בני האורו בנו את האיים הצפים כאמצעי הגנה נגד תקיפות חוזרות ונשנות של השבטים השכנים, בעיקר שבט האינקה. האיים חוברו זה לזה על ידי צמח מים הנקרא טוטורה, צמח דמוי קנה.

לצד המיצבים המוארים תציג אמורוס על חלון הגלריה רישום שנסרק באופן דיגיטלי ומדמה את קני הטוטורה. העבודה תואר גם בלילה ותיצור חיבור בין החוץ לפנים הגלריה.

האמנית הבינלאומית מגיעה לראשונה לישראל להציג את עבודותיה בגלריה ליטבק בתל אביב במסגרת שיתוף פעולה עם עברי לידר בהרכב האלקטרוני TYP, אשר יוצר את הפסקול לעבודת הווידיאו "Miranda". אוצרת: Jane Farver.

גרימנסה אמורוס – "אור בין האיים". עד 23.5. גלריה ליטבק, מגדל המוזיאון, ברקוביץ' 4, תל אביב. שעות פתיחה: ב'-ד' 19:00-11:00, ה' 20:00-11:00, ו' 14:00-10:00.

יחידות מודולריות ביומורפיות. עבודה של גרימנסה אמורוס

בעקבות ההיסטוריה של אתיופיה התערוכה "אתיופיה – מסע אל ארץ הפלאות" במוזיאון ארץ ישראל מגוללת את סיפורה ההיסטורי של אתיופיה מהיבטים דתיים, לשוניים וחברתיים. בתערוכה יוצגו דימויים המשקפים את תולדות אתיופיה מקיסרות אקסום ועד העת החדשה, תוך התייחסות למורשת קהילת ביתא ישראל, יהודי אתיופיה. התערוכה כוללת מבחר צילומים, חפצי פולחן ולבוש, כתבי יד מאוירים, יצירות אמנות, מוסיקה, כלי נגינה, פריטי אתנוגרפיה, סרטים תיעודיים ועוד.  אוצרת: שרה טוראל; יועץ מדעי: פרופ' חגי ארליך.

התערוכה מציעה התבוננות מעמיקה על ההיסטוריה, המיתולוגיה והתרבות של אתיופיה דרך מגוון נושאים, ובהם ההיסטוריה המיוחדת של הקהילה היהודית ביתא ישראל, הביטויים האמנותיים של בני שלושת הדתות המונותיאיסטיות (יהדות, נצרות ואיסלאם), הקיסר האחרון, היילה סלאסי (1975-1892), תצלומים של האמנית האתיופית איידה מולונה ומוזיקה. אגף החינוך יפעיל בשטח התערוכה חלל אינטראקטיבי לתלמידי בית הספר.

"אתיופיה – מסע אל ארץ הפלאות". עד 10.6. מוזיאון ארץ ישראל, חיים לבנון 2, רמת אביב, תל אביב. שעות פתיחה: א'-ד' 16:00-10:00, ה' 29:00-10:00, ו'-שבת 14:00-10:00.

איידה מולונה, "בנים וקיר ירוק", גונדר, 2008

אסתטיקה יפנית בזעיר אנפין בהתערוכה "נטסקה ואוקימונו" (מאוסף ורדה ושלמה טויסטר) במוזיאון טיקוטין מציגה פריטי נטסקה (Netsuke) מעוצבים. הנטסקה הוא במקור אביזר לבוש מעוטר ומגולף שנקשר בשרוך לחפצים אחרים. חפצים אלו, המכונים סאגמונו (Sagemono - דבר תלוי), כוללים קופסאות לחותם ולתרופות, נרתיקי טבק, ארנקים, קופסאות לכלי כתיבה ועוד.

כיוון שהקימונו, הבגד היפני המסורתי, הוא גלימה ללא כיסים הנקשרת בעזרת אבנט רחב סביב המותניים, קשרו את הנרתיקים השונים בשרוך שהושחל מתחת לחגורה. הנטסקה, הקשור בקצהו השני של החוט, היה מונח תלוי מעל האבנט, וייעודו היה מניעת החלקתם של אותם חפצים.

במקורו היה הנטסקה חפץ שימושי פשוט, אולם עד מהרה זכה פריט זה לתשומת לב אמנותית והיה לפסלון שמשתקפים בו נושאים הלקוחים מכל תחומי החיים. הנטסקה עשוי מחומרים שונים, ובהם עץ, שנהב ושיני חיות אחרות, במבוק, עצם, אבנים טובות, שריון צב ומתכות. את הנטסקה הכינו בטכניקות שונות: גילוף, תבליט, חריטה, חקיקה, עבודת רשת, יציקה, הטבעה במתכת, עבודת לכה, קרמיקה, שיבוץ וצביעה. עיסוק זה נחשב גברי ולהכנתו נדרשו כ-60-30 ימי עבודה.   יצירות הנטסקה הראשונות היו פסלים של דמויות השאובות מעולם הדת. אולם, לאלה נוספו גם בעלי חיים אמיתיים ודמיוניים וצורות מעולם החי, ויותר מאוחר גם נושאים ודמויות מחיי היומיום.   בתקופת מֵייגִ'י (1912-1868) הקימונו הפך בגד לאירועים ולטקסים בלבד, והבגד המערבי תפס את מקומו. שינוי זה גרם להיעלמותם של הנטסקה. זרים שהגיעו ליפן החלו לסחור בנטסקה, שלא היה בהם עוד צורך כאביזר לבוש, ואלו עשו את דרכם לאירופה ולאמריקה יחד עם חפצים נוספים. בשנות ה-70 של המאה ה-19 איסוף נטסקה הפך פופולרי מאוד במערב.     המיומנות הטכנית הגבוהה והדיוק בפרטים של האמנים כמו גם השאיפה היפנית לפאר כל חפץ זעיר ולהופכו ליצירת אמנות בעלת שלמות אסתטית ניכרות בדמויות הקטנות, המוצגות בריאלסטיות, בהומור ובחיות מעוררת השתאות.

"נטסקה ואוקימונו". עד 2.6. מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, שדרות הנשיא 89, חיפה. שעות פתיחה: א'-ד' 16:00-10:00, ה' 19:00-10:00, ו' 13:00-10:00, שבת 15:00-10:00.

קאטאבורי נטסקה, קיקוג'ידו סנין יושב על כריזנטמה ומצייר, שלהי המאה ה-19, שנהב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ