אמנים מציגים: עלית קרייז ושלומית ליבוביץ

עבודת הווידאו ארט של עלית קרייז ושלומית ליבוביץ, שתוצג בפסטיבל אפוס, מישירה מבט אל האימהות בלי למצמץ ובלי לעפעף

עלית קרייז ושלומית ליבוביץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עלית קרייז ושלומית ליבוביץ

המידה היא 36C.  לפני זה זה היה 34B.  לא רואים, אבל פעם, לא לפני הרבה זמן, המידה המתאימה היתה 34B.  אני יכולה להציג קבלות אם צריך.  אני יכולה להציג קבלות אם צריך, שפעם היתה יכולת לפתות, לאסוף חוויות.  זה לגמרי חדש, מפעל ההשקיות.  לא רואים כשמסתכלים, שפעם היו גם מחשבות בנוגע ליחסים, גבר, אשה, אופנה, איכות סביבה, עלייה במשקל, הנאה במשגל.  לא רואים כשמסתכלים, שאפשר היה לדבר על דברים אחרים, שמתרחשים במקום אחר.  לא רואים שאי פעם היה מקום שהוא אחר.  לא רואים שפעם, כשהיו נעצמות העיניים, גם המחשבות היו נעצמות,גם הפחדים, ההתלבטויות.   לא רואים שפעם היה בכלל זמן להתלבט.  לא רואים היום, כשמסתכלים, שהורמון האשמה היה פעם קטן, בקושי התחיל ללכת לגן, לא כמו היום, שהוא גדול ושתלטן ונמצא כל הזמן.  היום כשמסתכלים לא רואים מאף כיוון...הטקסט והאימג' לקוחים מעבודת הווידאו ארט "לא רואים מאף כיוון", שבה אנו מישירות מבט אל האימהוּת ומסתכלות לה בלבן שבעיניים, בלי למצמץ, בלי לעצום, בלי להזות, בלי לעפעף בחן, בלי לצלול, בלי לנום, בלי לחלום. אימהוּת כרצף פרוזאי מפרך של אינספור רגעי חדש ועמל בתמהיל מרוכז, כשהרגש אינו אלא סאבטקסט הטמון בעומק קפליה הכהים של תת ההכרה.

» שלומית ליבוביץ ועלית קרייז מציגות את "לא רואים מאף כיוון" בתערוכת הווידאו ארט "אמנות נשית", במסגרת פסטיבל אפוס - הפסטיבל הבינלאומי לסרטי תרבות ואמנות, במוזיאון תל אביב לאמנות. ה'-שבת 2.3-28.2.השתתפה בהכנת הכתבה: הילה שקולניק-ברנר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ