נייר זכוכית: אורן אליאב מטייל בכנסיות

ציורי הוויטראז' של אורן אליאב שואבים את הצופה להלך בעולמות אחרים ויוצרים חוויה מיסטית

הילה שקולניק-ברנר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הילה שקולניק-ברנר

התחושה המיסטית, הדתית, העולה מתוך התערוכה של אורן אליאב אינה נובעת רק מן הנושאים שהוא מתאר, אם כי מובן שגם הם תורמים לעניין; זוהי הפרקטיקה הציורית המרהיבה של אליאב, והיכולת שלו ליצור תנועה, דינמיות ותנופה, המייצרות חוויה שהיא מעבר למוחשי, לנראה לעין. זוהי אינה קדושה דתית, אלא חילונית, הנבראת מעצם יכולות הבריאה של האמן, המייצר אור מתוך עבודותיו, הארה ההופכת לפולחנית, מיסטית ולבסוף מטאפיזית. » "Call and Response" - לכל הפרטים» התצלומים החברתיים של רוז קלביןכמה מתאים לו ונכון לצייר ויטראז', אותה אמנות שנבראת מתוך חדירת קרני השמש - שהאנרגיה של האור מפקיעה אותה מתוך עולם החומר. שארטר, סנט שאפל, כל אותן כנסיות וקתדרלות גותיות ששיכללו את האמנות הזאת לרמה אלוהית כמעט, שחלונות הזכוכית בהן מספרים סיפור, מבנים נרטיב תיאולוגי מורכב ומעניקים למבקרים בהם חוויה של היקסמות נפעמת. הקסם המרגש הזה נוכח בעבודה "Stained Glass", ציור של ויטראז' ירקרק. העבודה בפורמט גדול (כמו כל העבודות בתערוכה), בשמן מלא ברק וזוהר על בד. אליאב מצליח לתפוס את מהות החומר של זכוכית צבעונית ושקופה על גבי המצע האטום.

התשוקה ניכרת. "רצפה"העבודה תלויה נמוך, מתחילה רק 20 ס"מ מעל הרצפה. היא מעניקה לצופה תחושת קטנות למול הגובה שלה, ושואבת אותו כלפי מעלה, כלפי צריח מדומה. אליאב יוצר את מבנה החלונות עם החלוקות, העיטורים והמדליונים המאכלסים את החלון, שבהם היו על פי רוב סצנות נושאות מסר תיאולוגי מורכב, חלק מהתוכנית האיקונוגרפית של כל כנסייה וכנסייה. את הנרטיב כולו יוצר אליאב בציור מופשט, או שאולי זה ציור מופשט המבנה בסופו של דבר ציור נרטיבי. כך או כך, זהו מאפיין המצוי בכל עבודותיו של אליאב, והוא מקנה להן ייחוד ועניין ומייצר דרמה גדולה: המתח בין הפיגורטיבי למופשט. הציור הריאליסטי לכאורה הוא אקספרסיבי, אבסטרקטי ונארג על ידי החוויה הרטינלית לכדי שלם אחד קוהרנטי ונרטיבי. לכל עבודה נושא ברור הנראה לעין, אך הפורמטים הגדולים, השואבים את הצופה להלך בתוכם, בעולמות אחרים, מורכבים ממקטעים של משיכות מכחול אקספרסיביות, מופשטות, מנזילות, מקווי הארה, מסערה גדולה המייצרת דרמה, המגשימה בדו ממד מבנים, תבליטים, סצנות שלמות של חיי דת, תפילה ותעתוע. אורן אליאב הוא צייר ישראלי צעיר, עכשווי, המצייר במדיום מסורתי נושאים נוצריים. אך העיקר אינו התוכן, אלא האנרגיה הבוקעת ממנו ושואבת את הצופה. תהליך העבודה כתפילה המולידה מתוכה אמונה. התערוכה של אליאב מרגשת בעיני. כחובבת אמנות מדיאבלית (אף שתקופת הבארוק נוכחת יותר אצל אליאב), נראה לי כי האדפטציה שהוא עושה - מנהרת הזמן שהוא מעביר את הדימויים, של מאות שנים, שבסופה הוא הופך אותם לכה רלוונטיים, עכשוויים ומרתקים - מופלאה. קסם מרגש. "Stained Glass""רצפה" הוא ציור התלוי בדיוק מול עבודת הוויטראז'. מהלך מקיר לרצפה, ושוב כלפי מעלה, לכיוון נקודת המגוז. הציור הגדול יוצר אקצרה ברורה ונקודת מגוז פנימה, לעבר אפסיס בלתי קיים. מבחינה טכנית אליאב מפליא לצייר את הרצפה המשובצת אבני שיש בגוונים שונים, היוצרים דוגמאות גיאומטריות מובחנות של עיגולים וספירלות. בוהק האבן, השיבוץ הנהדר, החומריות הברורה, והכל נעשה במשיכות מכחול מופשטות. אמנות כה ממושטרת הופכת אצל אליאב לחופשית וסוערת. התשוקה ניכרת בכל אחת מהעבודות, בצבעים, בטקטיליות, בחושניות החומר. כך גם ב"תקרה", ציור מקטע של תקרה מעוגלת מלאה לחלוטין בציורים ממסוגרים. הצבעוניות של כתומים ושחורים, הציור עצמו כמו אש, שורף, מחמם, מלא תשוקה ואנרגיה. שוב הפרקטיקה של יצירה נרטיבית באמצעים מופשטים, שוב אקספרסיביות הנאבקת באיקונוגרפיה, ושוב יצירה השואבת את הצופה פנימה, הפעם לתוך אותו מבנה מחילתי שאליאב מייצר, כמו מנהרה שהצופה רוצה להיכנס לתוכה, אל העולם האמנותי המרגש הזה."Descent", ההורדה מהצלב, אחת הסצנות הידועות בנצרות. הפעם מצייר אליאב תבליט, שגם הוא זכה לצבעוניות בוערת וחמה. ציור זה כה דינמי, עד שנדמה שמדובר באמנות קינטית, כזו שכאשר חולפים על פניה היא משתנה, אך זהו אינו המצב. אליאב מצליח לייצר קינטיקה בדו מימד, באמצעים של תנופה ואנרגיה, עד שהסצנות כמעט מתעוררות לחיים."Deposition" היא עבודה שונה משאר העבודות. היא מוצגת בחלל העליון על קיר הגשר, מחייבת התבוננות קרובה לעבודה, ללא יכולת להתרחק. זוהי עבודה דרמטית לא רק בזכות הפורמליזם, אלא בנרטיב שלה, של דמות הצלוב. הסצנה אינה קוהרנטית והסגנון האליאבי, המצליח לייצר מארג שלם בתוך סבך הכתמים, מייצר פה דווקא משיכות מכחול גדולות, ארוכות, אקספרסיביות, המשמרות מידה רבה יותר של הפשטה.אליאב ממשיך בתערוכה זו את תערוכותיו הקודמות, שהוצגו בברוורמן ובמוזיאון תל אביב, ומספק קול ייחודי ואיכותי בציור הישראלי העכשווי.

» אורן אליאב, "Call and Response". עד 14.2. גלריה ברוורמן, השרון 12 ב' (מתחם תחנה המרכזית הישנה), תל אביב. שעות פתיחה: ב'-ה' 19:00-11:00, ו'-שבת 14:00-11:00.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ