נורית אסיאג, עכבר העיר
נורית אסיאג, עכבר העיר

בוא נעבור בדרך המשי התערוכה "חוטים של משי: סיפורה של יהדות בוכרה" המציגה בבית התפוצות חושפת את סיפורה המופלא של יהדות בוכרה. הקהילה היהודית עתיקת היומי, היושבת על ציר דרך המשי, הגיעה להישגים כלכליים, תרבותיים ורוחניים יוצאי דופן. הקהילה מתגאה בהיסטוריה עשירה, שיש הגורסים כי ראשיתה בעשרת השבטים ויש הסוברים כי מקורה בצאצאיהם של יהודי פרס. בתערוכה מוצגים פריטי אמנות ולבוש, חפצים, עבודות רקמה במחט וחוטי משי (סוזאני) ותכשיטים, תצלומים מאלבומים ותצלומים חדשים, מסמכים, תעודות וסרטים המתארים את המנהגים, הטקסים, האמונות והתרבות הססגונית של אנשי הקהילה הבוכרית בישראל.

התערוכה מתחקה אחר החיים בקהילה הבוכרית בשני מישורים: המרחבי והאישי. המרחב שבו התגבשה זהותם של בני הקהילה במולדתם ובארץ מגוריהם מיוצג באמצעות פריטים הקשורים לחיים על דרך המשי ועל חיי הקהילה היהודית כמיעוט. במישור האישי מתמקדת התערוכה באיחוד שבין האשה והאיש ובהקמת המשפחה – היחידה המשמעותית ביותר בחיי הקהילה הבוכרית. פרק חשוב בתערוכה מוקדש לקשר בין בני הקהילה לארץ ישראל, מכמיהתם לציון ועד העלייה לרגל אליה, מהקמתה של השכונה הבוכרית המפוארת בירושלים בשלהי המאה ה-19 ועד העלייה הגדולה ארצה עם נפילת מסך הברזל. אוצרות ומפיקות התערוכה: אורית אנגלברג ברעם ומרב בלס.

חוטים של משי: סיפורה של יהדות בוכרה. עד 30.6. בית התפוצות, אוניברסיטת תל אביב. שעות פתיחה: א'-ג' 16:00-10:00,ד'-ה' 19:00-10:00, ו' 13:00-9:00.

טקס סידור הגבות - אברו צ'ינאן, בוכארה, 1999 (באדיבות הצלם ציון עוזרי, ניו יורק)

פרודיה וריאליזם שמה של התערוכה "קארגו קאלט" מתייחס לפרקטיקה דתית הנפוצה בקרב קהילות שבטיות כתוצאה מהמפגש שלהן עם תרבויות מתקדמות טכנולוגית. חסידי הדת מאמינים בהשגת העושר החומרי (ה"קארגו", המטען) של תרבויות מפותחות טכנולוגית שפלשו לשטחן, באמצעות קיום טקסי פולחן המתחקים אחר התנהגויות יומיומיות של בעלי המטען הנחשק. דוגמאות בולטות לפולחן הקארגו כוללות הקמת שדות תעופה מדומים, משרדים, חדרי אוכל, מוצרים ומצעדים של תרגילי סדר עם רובים ממוחזרים או עשויים מעץ.

"קארגו קאלט" לא מציעה חקירה אנתרופולוגית של תופעה זו, אלא שואלת את יחסי הסיבה והתוצאה של הקארגו קאלט ומשליכה אותם על השיטות, היישומים, השאיפות והעכבות של האמנות העכשווית. אמנות הקארגו קאלט עשויה להדהד בקרב קבוצות ומקומות שבהם ההתחקות אחר מודלים מערביים של תרבות וכלכלת שוק הופיעה בפתאומיות. התערוכה מצביעה על הבעייתיות הטמונה במערך הסבוך של התקה, חיקוי ושלילה המרכיבים את המציאות העכשווית, ובכך היא מבטאת נקודת מבט המשלבת ניהיליזם ואמונה, פרודיה וריאליזם. בתערוכה מוצגים ציורים, תמונות, סאונד אינסטליישן וקטעי וידאו שיוקרנו בקולנוע קטן בתוך המוזיאון.

במסגרת התערוכה, תחת הכותרת "I Contradict Myself", מוצג גוף עבודות של איגור גלמן-זאק (2007-1983), יליד מולדובה, שלמד והתפתח כאמן בישראל ומת בלונדון בגיל 24 (אוצרת: ליז חג'ג'). תערוכת מחווה לגלמן-זאק, "פרוע/Wild Thing" מוצגת במרכז פישקא בתל אביב מ-29.12.

קארגו קאלט. עד 6.3. מוזיאון בת ים, סטרומה 6, בת ים. שעות פתיחה: ב', ד', ו'-שבת 14:00-10:00; ג', ה' 20:00-16:00.

הבעייתיות בהתקה, חיקוי ושלילה. עבודה של זויה צ'רקסקי

מעבדה אנושית "חותמת לילה – שירזי בבית העיר" היא התערוכה השישית והאחרונה במסגרת שנה של אופנה בבית העיר. בית העיר בוחר לחתום את שנת האופנה בתערוכה יוצאת דופן שתציב במרכזה את האייקון והאיש שעיצב את חיי הלילה של תל אביב - שמעון שירזי.

התערוכה חושפת דרך סרטים, מוצגים, פרטי אופנה ושפה ויזואלית ייחודית את פעילותו הסוערת של שירזי, המתקיימת למעלה משני עשורים. בעשייתו לוכד שירזי את אחד המאפיינים הבולטים ברוח האופנה של המאה ה-21: המראה המפורמט נדחק הצידה לטובת שבירת קודים וחירות אינדיבידואלית ליצירת העצמי שוב ושוב. חלל המועדון משמש את שירזי כמעבדה אנושית המאפשרת לו ליצור עולמות אוטופיים המורכבים מחלומות ומפנטזיות.

בתערוכה מוצגים סרטים, צילומים ומוצגים משיתופי הפעולה שיצר שירזי במהלך השנים עם עשרות אמנים, מעצבים, אנשי אופנה, ומוזיקאים כמו מיכל הלפמן וצוות יבחוש, אורי גרשוני, דויד עדיקא, רון קדמי, יניב אדרי, דנה אינטרנשיונל, פיני סילוק ומיקי בוגנים.

חותמת לילה – שירזי בבית העיר. עד 7.4. בית העיר, ביאליק 27, תל אביב. שעות פתיחה: ב', ד'-ה' 17:00-9:00, ג' 20:00-9:00, ו'-שבת 14:00-10:00.

שבירת קודים וחירות אינדיבידואלית. עבודה של רן בירן

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ