רחלי טאובר
רחלי טאובר

המשמעות של מזבח לימינו היא נתינה שלא לשם קבלה. אלטרואיזם. מקום של הקרבה מהלב, להקריב את הרצון, הזמן, לתת משהו לאנושות. אבל לא מדובר על נתינה מונומנטלית, גדולה מהחיים, אלא דווקא על נתינה יומיומית, פשוטה, כמו על מזבח־שולחן. המזבח היה מצוי בצורות שונות בכל דתות המזרח הקדמון.

» "על מזבחות ואנשים" - לכל הפרטיםבחרתי לעבוד באבן שיש, כזכר לכל אותה מסורת שהתפתחה לאורך אלפי שנים. אני נוגעת באבן, מקלפת אותה, חושפת בה משהו מאותה ההיסטוריה. אני מתייחסת אל האבן כאל חומר רך, כמעט נמס, הופכת את האבן לאנושית, מחפשת את הפראיות של האבן, משמרת משהו מהפראות של העבודה. מתערבת בטבע, אבל רק עד מידה מסוימת. לא עובדת נגד האבן אלא איתה, תוך דיאלוג. לאבן יש חיים משל עצמה, והיא נותנת גם לי משהו.

אש או מים? "מזבח" (צילום: רחלי טאובר)בסדרת פסלי המזבחות אני מנסה לבדוק את הצורה של המזבח, לפרק אותו לגורמים, לבחון את הרעיונות שעומדים מאחוריו, את הטכניקה של ייצור המזבח ואת הפרקטיקה שלו. אני בוחנת את המזבח אם הוא מזבח אש או מים, מזבח לרוח או לחומר, מזבח לאלוקים או לאדם. מה המטאפורה של כל מזבח, ומהי הטקסטורה שלו. מקורות ההשראה שלי לפסלים מגוונים מאוד. בפסל "שולחן המזבח" העתקתי חלק של דוגמת סריגה במסרגה אחת מחוברת של אמי, ואני מבצעת את "הסריגה" עם מקדחה, כלי שהוא מאוד לא "נשי", ומאוד לא קשור לאופי מלאכות היד.

סריגה במקדחה כבר ניסיתם? "שולחן המזבח"

» רחלי טאובר, "על מזבחות ואנשים". פתיחה: ה' 10.1, 20:00. עד 31.1. גלריה אפרת, גורדון 21, תל אביב. שעות פתיחה: ב', ה' 13:00-11:00, 19:00-17:00; ג'-ד' 19:00-17:00; ו' 12:00-10:30.

השתתפה בהכנת הכתבה: הילה שקולניק-ברנר

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ