הילה שקולניק-ברנר, עכבר העיר
הילה שקולניק-ברנר, עכבר העיר

התכנסות, אינטרוורטיות, המינימום ההכרחי שאינו מוותר על המופע והנראות. המתח בין היש לאין והרצון החזק למשטור, לשליטה, לניקיון ולהשארת הדרוש בלבד.

» In Vitro - לכל הפרטים» שירזי מגיע לבית העיר » מאיר טאטי מתערבב בג'סי כהןשגית זלוף נמיר מציגה עוד תערוכת יחיד קטנה ומדויקת, הממשיכה לבדוק את השפה הצילומית שלה, ומיטיבה לזקק את האפשרי במערך הדימויים שהיא יוצרת. תערוכת הצילומים, שנה וחצי אחרי תערוכת היחיד הקודמת בגלריה השיתופית לצילום אינדי, ממשיכה את הדרך שלה, של התבוננות מעבדתית באורגניזם, חקירה ישירה של הדימוי, סידור ומשטור האובייקטים והנצחה ברגע המכריע, ההופך את המחקר לקסם קטן המונכח על הנייר.

"אין ויטרו", שם התערוכה, בזכוכית, במבחנה. על פי ויקיפדיה, "זוהי טכניקה לביצוע ניסוי, בדיקת מעבדה או הליך רפואי בסביבה מבוקרת מחוץ לאורגניזם חי בדרך כלל במבחנה או בכלים שונים". כלומר, הפקעה של תא או רכיב גדול יותר מתוך האורגניזם, ובחינתו בתנאים שונים. הגלריה הופכת במידה מסוימת למעבדה, והצופים הופכים שותפים לתוצאות הבדיקות שזלוף נמיר מציגה להם.

דימוי המקבל את קופסת השימורים האופציונלית שלו. "גופייה"

בחלון הגלריה, כמו אקספוזיציה לתערוכה כולה, מוצג תצלום של כדור דובדבנים מושלם, כסידור פרחים מוקפד, טבע דומם, המקיים בתוכו את המתח בין האורגני לקפוא והממושטר. הבחירה של זלוף נמיר בדובדבנים משומרים יוצרת מרחק גדול עוד יותר מן הטבעי, ומכפילה את תהליך השימור, גם של האובייקט וגם של הדימוי. הכדור עצמו סגור, מושלם, מתכנס לתוך עצמו, ובה בעת מציע את המופע המרהיב שלו. כך גם כדור עשוי כולו חלמונים קטנים צהובים ומשומרים וכדור פטריות משומרות המרחפים בשלמות הצורנית שלהם. זלוף נמיר נוטלת אותם מחיי קופסת השימורים המדכאים ומחזירה להם יופי, הדר ופתיינות, והמופע המרהיב שלהם מונצח באמצעות פעולת הצילום.

המינימליזם, הדייקנות והניקיון הצורני מופרים בקטנה, במשחק עדין של ניואנסים, בנגיעות מינימליות המפקיעות את הדימויים מעולם המעבדה והופכות אותם לאישיים ואינדיבידואליים. שמות העבודות ישירים ופשוטים, והדימויים מצולמים בקנה מידה אחד לאחד, זו דרכה של זלוף נמיר לנייטרליות ולאובייקטיביות.

טבע דומם המקיים בתוכו את המתח בין האורגני לקפוא. "דובדבנים"

כמו מדענית במעבדה מוציאה זלוף נמיר את האובייקט מן הקונטקסט שלו ומייצרת אותו מחדש, בעולם האמנות. החומר הופך פתאום להיות איבר, יצור, נברא בתוך הסידור והבדיקה שהיא עורכת. כך למשל הצילום הנפלא "ג'לי". על גבי מפה או סדין לבנים מונח מצע צמר גפן רטוב, שמתוכו כמו הונבט גוש אדום ורך. המראה הראשוני חושני מאוד, כמעט כשל פטמה אנושית. אך זהו ג'לי, חומר תעשייתי, אבקתי, מהונדס וחסר כל קשר לטבע. אופן ההצגה, ההגשה על פני מצע לבן, לעומת האודם הלא טבעי, הופך אותו לרעיל. צבעוניות רדיואקטיבית המחדירה רעלים ביופי סביבה. ועדיין, בכל ההנדוס והמשטור הזה נשאר משהו חי. הג'לי רוטט, נוזל ומתפרק. צבע הפטריות משתנה, החלמונים מפרישים נוזלים, הם מתפרקים ומריירים, כמו נאחזים בכוח בשרידי ויטאליות שהיתה קיימת בהם.

"תירסים", קופסא עטופה בנייר חום מקומט, שממנה צומחים תירסים גמדיים כמו קרניים. גם התירסים מקורם בקופסת שימורים, וההעמדה שלהם מעניקה להם חיות מחודשת. הם ניצבים, בוקעים מן הקופסה, וימשיכו לצמוח עוד ועוד. סימני העובש העדינים מרמזים על כך שזהו "Nature Morte" במלוא מובן המילה.

התירסים, כמו הפטריות, הדובדבנים, החלמונים או הג'לי, כולם מציעים שפה דומה, של דימוי אחד בודד ומלא עוצמה, הטומן בחובו ניגודים. מחד יש פה הזרה וניכור בשפה הצילומית, אך הנגיעות הקטנות, כמו מצע מקומט, ריר או עובש, הופכים את הדימוי לאישי ובעיקר לפגיע. מופע מרהיב המתקרב לעבר סופו.

"אדמה" הוא צילום של עציץ שהוצא מתוך מכל. הצמח המת הותיר רק את השורשים שהשתרגו לתוך האדמה והופכים לפקעת עבורה. השורשים נותרו כמו טפיל, כמעט כמו הג'לי הנטפל למצע צמר הגפן.

ההעמדה מעניקה חיות מחודשת. "תירסים"

עבודה שונה מעט במהותה, המציעה מפגש עם דמות אנושית, או לפחות קווי מתאר שלה, היא "גופייה". דמות הנראית מן הגב מכורבלת ועטופה בתוך חלוק. התנוחה עצמה לא ברורה. האם היא רוכנת, יושבת, נופלת? החלוק מסתיר, מגן אך גם קושר. העבודה הזו, החותמת את התערוכה, מחזירה אותי לרושם הראשוני שלי - התכנסות. זהו הדימוי היחיד שלמרות ההתכנסות אינו מציע את עצמו כמופע, אלא נותר מופנם, מותיר לצופים רק את המעטפת, כמו גולם. והנה, הדימוי היחיד שלא יצא מתוך קופסת שימורים קיבל את קופסת השימורים האופציונלית שלו.

» שגית זלוף נמיר, "אין ויטרו". עד 15.1. גלריה אינדי, יהודה הלוי 57, תל אביב. שעות פתיחה: ב'-ה' 14:00-11:00, 19:00-16:00; ו'-שבת 14:00-11:00.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ