אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משקה קל: אמן הרחוב האנגלי שמפזר פחיות

במסגרת התערוכה של My Dog Sighs בישראל יוצגו בגלריה עבודות עשויות מפחיות שימורים מקומיות של מותגים ישראליים קלאסיים לצד פחיות מחו"ל

תגובות

על רקע הפריחה שחווה סצנת אמנות הרחוב בשנים האחרונות קופצים לביקור מדי פעם יוצרים בינלאומיים כדי להשאיר את חותמם על המרחב הציבורי שלנו (או, במקרה של בנקסי, על גדר ההפרדה). היום (שישי) ינחת בתל אביב האמן הבריטי My Dog Sighs לתערוכה במסגרת המיזם Pop Up Gallery, גלריה זמנית לאמנות רחוב מרחבי העולם שהוקמה בחצר בית רוקח העתיק השייך למשפחתה של ניצן מינץ, שהקימה את המקום יחד עם אורי יריב. בהמשך יתארח שם גם האמן ובעל הגלריה הלונדוני Pure Evil.

My Dog Sighs, בשנות ה־40 לחייו, מתגורר בפורסטמות, אנגליה, והתפרסם בזכות עבודותיו המציגות פורטרטים מלנכוליים על גבי קופסאות שימורים ופחיות שהוא מועך ומפזר במרחב הציבורי. “כשהתחלתי עם אמנות הרחוב חייתי על תקציב מוגבל, לא קיבלתי תשלום על יצירותי, אז הייתי חייב להשתמש בחומרים זולים שיכולתי למצוא זרוקים ברחוב”, הוא מסביר את בחירת החומר בראיון לקראת הגעתו, “מדי יום הייתי יוצא לאסוף זבל ושאריות מפחי אשפה, שישמשו בסיס לעבודות יצירה. זה גם הסתדר עם האמונה שלי במיחזור ועם הרגישות שלי לגבי הסביבה”. הפחיות, שאותן ניתן למצוא באופן אקראי לחלוטין, נחשבות כעת לפריט אספנים מבוקש ברחבי העולם. תג המחיר של פחית סטנדרטית עומד על כ־400 פאונד. “לצערי, בשנים האחרונות מצאתי שניסו למכור יצירות שלי ב־ebay, וזה קצת מאכזב”, הוא אומר, “גם הגלריות החלו לפתע לפתוח לי את דלתן ולהתעניין, אחרי שנים של התעלמות מצד הממסד”.

אקט אלטרואיסטי של הענקת מתנה. עבודה של My Dog Sighs  (צילום: יח"צ)למרות ההצלחה העכשווית כאמן גלריות שמאחוריו כבר שתי תערוכות סולד אאוט בלונדון, My Dog Sighs הוא בראש ובראשונה אמן רחוב הפועל במרחב הציבורי. הוא נחשב לאב המייסד של קהילת האמנות הבינלאומית ופורצת הדרך Free Art Friday. “הקהילה מבוססת על הקונספט שיוצאים לרחוב ומניחים את היצירה במרחב ציבורי”, הוא מסביר, “היצירה יכולה להיות מונחת במקום שפשוט צריך לבוא ולאסוף אותה, או באופן שדורש מאמץ, כמו טיפוס או מציאה לפי רמזים. הכלל העקרוני היחידי הוא שהכל מותר כל עוד אין פגיעה בסביבה, בטבע, או ברכוש פרטי או ציבורי”. קהילת Free Art Friday כוללת יותר מ־1,000 אמנים פעילים ואלפי עוקבים וחברים ברחבי העולם, בין השאר באנגליה, בארצות הברית, בגרמניה, בסרביה ואפילו בטהרן, ופועלת “במטרה אחת משותפת – הפצת אמנות לכלל הציבור, ובחינם”, מבהיר דוג, ומבטיח כי גם כיום, ולמרות ההצלחה המסחרית הגדולה, מדי יום שישי הוא עדיין משחרר פחית אחת לרחוב ומחכה למישהו שימצא אותה וייתן לה בית חם. “יש משהו מיוחד בפיזור עבודות ברחוב”, הוא אומר, “זה אקט אלטרואיסטי של הענקת מתנה, ללא ציפייה לתמורה”. דוג מבטיח כי גם בישראל הוא מתכוון לפזר מיצירותיו. “כשהתחלתי הייתי כבר אבא ובעל עבודה מכובדת כמורה”, הוא מוסיף, “בכל יום שישי הייתי נוסע לעבודה ברכבת ומפזר את היצירות ברחוב. לא כעסתי על העולם, ולא עניין אותי שאוהבי אמנות מהאקדמיה יראו את יצירותי. אהבתי את הדרך שבה גרפיטי ואמנות רחוב משתמשים בנוף האורבני, ופשוט רציתי להיות חלק מזה. הגלריות נראו לי אליטיסטיות מדי, רק קהל מסוים ומצומצם פוקד אותן, וגם אני לא עיניינתי אותן בזמנו. אתיקת הפאנק אומרת שכל אחד יכול לפתוח גלריה ולהציג את מה שהוא אוהב. זה קורה בכל רחבי העולם וזו הסיבה שהגעתי לישראל. אנחנו, כאמנים שיש להם אינטראקציה עם הציבור בחוץ, יכולים לעזור לעודד זאת”.

גם המצב הביטחוני בארץ לא הרתיע את דוג מלהגיע: “אני מגיע לישראל כי נראה שיש פה באזז מדהים של הרבה מאוד אנשים יצירתיים ואותנטיים. אמנות עוזרת לנו להבין את העולם שבו אנו חיים. אסור שזה ייעצר בגלל שיש בעיות. להפך - זה צריך להתגבר”.במסגרת התערוכה בישראל יוצגו בגלריה עבודות עשויות מפחיות שימורים מקומיות של מותגים ישראליים קלאסיים (מקפה עלית ועד חיים רפאל), לצד פחיות מחו”ל. כמו כן, יוצגו ויימכרו הדפסים במהדורה מוגבלת, חתומה, ממוספרת ובלעדית לתערוכה בתל אביב, אשר הופקו על ידי המדפיס של בנקסי. בנוסף, יוצגו ערכות “עשה פחית במו ידיך” והפתעות נוספות.

» My Dog Sighs במסגרת Pop Up Gallery. עד 29.12. חצר בית רוקח, שמעון רוקח 36, נוה צדק, תל אביב.

*#