אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוצאים מהבועה: תערוכות מומלצות מחוץ לתל אביב

ברמלה בוחנים דיוקנאות גרוטסקיים, בכברי מעבדים זיכרונות כואבים, וברמת גן מתעדים מסע בשביל ישראל

תגובות

מדרימים: דימויים אפלים בתערוכה "ועכשיו ,דיוקן" בגלריה העירונית ברמלה מוצגים דיוקנאות שהקו המאפיין אותם הוא דימוי אפל גרוטסקי ומאיים. ברבות מהעבודות לא ניתן כמעט לזהות את הדמות המצוירת או את מגדרה. אלו פנים לא קונקרטיות. ברבות מהעבודות מופיע הדיוקן מטושטש או מחוק. חוסר האפשרות לזהות דמות קונקרטית יוצר אצל הצופה סוג של פחד. זהו פחד ספציפי ממסכה, מהסתרה, ממחיקה של משהו אישי או אינטימי.

בתערוכה מוצגות עבודות ציור, צילום ופיסול. בחלקן מתגלה אלימות סמויה המתבטאת בפעולה הציורית: הנחות צבע אקספרסיביות, קווי רישום המכסים ומסתירים בשרבוט כאוטי את פני הדמות או ביצירת עיוותים גופניים בפני הדמות. חלק מהעבודות הן  דיוקן עצמי וחלקן דמויות המקיפות את האמן בחייו או בעבודתו.

משתתפים: מנשה קדישמן, נטעלי שלוסר, רועי מרדכי, חנה סהר, שחר סיון, מאיר טאטי, יובל כספי, אייל כץ, שלמה כץ, יונתן גל, חיים סניור, רוני אלוני ובני קורי. אוצר: שחר מרקוס.

ועכשיו, דיוקן. עד 15.1.13. גלריה עירונית - רמלה, הזית 4, רמלה. שעות פתיחה: א'-ה' 20:00-16:00, ו' 13:00-11:00.

פחד ממסכה, מהסתרה, ממחיקה של משהו אישי או אינטימי. עבודה של בני קורי

מצפינים: עולם אישי כואב וזר נג'ואן זועבי מציגה בתערוכה "איברי החושך" בגלריה בכברי ציורים המביאים את עולמה האישי האפל, הכואב והזר. הנסיעה מנצרת, שבה מתגוררת האמנית, ללב החצר הקיבוצית איננה מעבר פשוט. מה מביאה נג'ואן לכברי ומה מעניקה כברי לנג'ואן?

במטען ילדותה וחייה הצעירים של זועבי תחנות של שבר, בדידות, פרידה ונטישה.בגיל שש היא עוברת למנזר סנט ג'וזף בנצרת. המעבר מהבית החם למנזר, מקום שבו המנהגים זרים וקשים לה, חותם את אותותיו בנפשה הרכה. ביצירתה של זועבי הגוף הוא טריטוריה של כאב, ענישה, חילול, קדושה ומוות. הדימוי האנושי-ילדי הופך בעבודותיה לאובייקט, לחפץ מנותץ, לבובה הממשיכה לחייך גם לאחר שנתלשו כל איבריה.

האמנית אינה חסה על עצמה ולא על סביבתה. היא מגלה ומעוררת את כוחה בחשיפת איברי החושך והסוד. שנים של שתיקה מבקשות ביצירתה את זכות הביטוי - את זכות הצעקה. זועבי מגייסת את כל כוחות הנפש והמרד הטמונים בה כדי לסמן את זיכרון הכאב והאימה. היא כמו מבקשת באמצעות הציור לחזור לזירות הכאב ובכך אולי להציל את נפשה ולהיטהר ממכאוביה.

בתערוכה מוצגים ציורים בפורמטים משתנים; קבוצת ציורים רבי עוצמה בפורמט קטן הממקדים את העין במבטים חלקיים ומתומצתים וקבוצת ציורים בפורמטים גדולים שבהם מתפתחת הסיטואציה הדרמתית לחזיונות מורכבים, מרובי פרטים, העשויים בתנופה ובכישרון רב. אוצרת: עידית לבבי גבאי.

נג'ואן זועבי – איברי החושך. עד 22.12. הגלריה לאמנות ישראלית, כברי. שעות פתיחה: א' 19:00-16:00, ו' 14:00-11:00, שבת 15:00-11:00.

מגייסת את כל כוחות הנפש כדי לסמן את זיכרון הכאב. עבודה של נג'ואן זועבי

נשארים קרוב: פסיפס של נופים ואנשים מירב שטרק מציגה בתערוכה "שביל ישראל – מסע בארץ לא נודעת" במוזיאון האדם והחי ברמת גן מסע צילומי משביל ארץ ישראל. רגע לפני גיל 50 החליטה שטרק לצאת למסע תיעוד של שביל ישראל ולהביא באמצעות התמונות את סיפורו של הנתיב.

שביל ישראל הוא מסלול הליכה העובר לכל אורכה של המדינה - מקיבוץ דן השוכן על גבול לבנון ועד אילת השוכנת לחוף ים סוף, על הגבול עם מצרים. במשך 75 ימי הליכה תיעדה שטרק אספקטים שונים של החיים בישראל ושל ההליכה בשביל: נופי טבע בעלי מאפיינים טופוגרפיים שונים (הרים ירוקים, ימות ומדבריות); יישובים כפריים ועירוניים ותושביהם; מלאכי השביל – אנשים הפותחים את לבם וביתם למטיילים; סימן השביל המורכב משלושה צבעים מיוחדים ומלווה את ההולכים; מטיילים מכל גיל ומין: משפחות עם ילדים, שביליסטים עמוסי תרמילים ורוכבי אופניים או טרקטורונים. כל אלו ביחד יוצרים פסיפס של נופים ואנשים ורושמים את ישראל העכשווית. אוצרת: אסתר פרנקל.

מירב שטרק - שביל ישראל - מסע בארץ לא נודעת. עד 30.1.13. מוזיאון האדם והחי, הפארק הלאומי, רמת גן. שעות פתיחה: א'-ה': 14:00-9:00, שבת: 17:00-10:00.

סיפורו של נתיב. עבודה של מירב שטרק

כתבות שאולי פספסתם

*#