שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

פנזינים תל אביביים שאתם חייבים להכיר

פסטיבל הפנזינים Fun Fun Festival יתקיים היום מחמש אחר הצהריים בתחנה המרכזית. לכבוד המאורע אספנו כמה כתבי עת מחתרתיים שווים במיוחד, כמו הרפתקאותיו של איבר מין נשי, הפנזין של חבר Broeken Fingaz ועוד

הילה הראל, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הילה הראל, עכבר העיר

טחינה נוזלת

מי: מתן אליקים.מה: פנזין אידיוטי ודבילי, וכנראה המצחיק ביותר שתיתקלו בו. אליקים שוזר דמויות קבועות (חפשו את גרב שקטה ועלילותיה) ואלילי נוער מהעבר בצד שכתובים וציטוטים של ידיעות מהעיתונות ושל פרסומות מופרכות שהוצאו מהקשרן. את ההשראה הוא שואב מהיומיום, ובעיקר מעיון בעיתוני נשים למיניהם. או כמו שהוא מסכם: “בשביל למצוא חומרים חדשים מספיק לי ללכת לרופא השיניים ולעיין בעיתוני ‘לאשה’ ישנים בחדר ההמתנה”. אליקים, שצבר כבר עדת מעריצים מושבעת, מתכנן בעתיד את “טחינה נוזלת – הסרט”.איך: איורי קומיקס מפגרים, קולאז’ים והשאלות מטורי רכילות שתתקשו להאמין שמישהו באמת פירסם. כשזה יוצא מהקונטקסט המקורי, זה קורע.וג’יינה פלאוור מי: יערה רוזנבליט.מה: וג’יינה פלאוור היא דמות נשית וגינלית, ולא, היא לא מצמצמת את האשה לאיבר מין, להפך - היא פותחת עולם חדש של לא נודע החוקר ומתבונן בעצמו. היא אינה חור שחור כמו שנהוג לחשוב, אלא עולם ומלואו. וג’יינה פאוור היא אמה של פלאוור, שאותה הביאה לעולם בלידת עכוז. היא מנסה להעניק לבתה חיים טובים יותר מאלו שהיו לה על ידי שינוי התפיסה החברתית, שינוי המסגרות הקיימות והליכה מאתגרת ברחוב שממציאה מחדש את היומיום. המסע של פלאוור הוא כזה של אהבה והיפתחות אל העולם, שלמרות מאמצי אמה הוא עדיין עולם גברי ולא שוויוני.איך: סיפור מטאפורי קצר המלווה באיורים סקסואליים אבסטרקטיים.

תחנת נייר מי: יוסי לפמל, דנה גז, ענת נרקיס, ענת ברזילי, אסעד זועבי. מה: פנזין פוליטי שבבסיסו טקסט המתורגם לערבית ולעברית מבית היוצר של “ערוץ הנייר” (הפנזין שקדם לו עם כמה גיליונות, ובהם גיליון עם תרגום של נאום הצ’יף סיאטל). החוברת הראשונה בסדרה החדשה היא דיאלוג של האמניות ענת נרקיס (רישום) וענת ברזילי (צילום) עם תרגום של למפל וזועבי לטקסט של הפילוסוף הסופי האנרכיסט חכים ביי “בעד ונגד הפירוש”.איך: הטקסט, כאמור, מובא כלשונו ומלווה בעבודות רישום וצילום. על העיצוב הגרפי המהוקצע, שמשלב דפוס ועבודת יד מאגית, אחראית דנה גז.

חתיכה

מי: Foma <3.מה: חוברת רישומים שמשמשת מעין מראה המשקפת דרך זווית ראייה פמיניסטית את עולם הדימויים המעוות של חברות הפרסום ותקשורת ההמונים. סביר להניח שכבר נתקלתם בעבודותיה של Foma, העוסקות בתכנים פוליטיים, חברתיים ומגדריים ברחבי העיר – על קירות, במוזיאונים ובגלריות. הרישומים בפנזין הראשון שהיא מוציאה מציגים יצורי כלאיים גרוטסקיים המורכבים מחיות משק, סממני מגדר ואובייקטים מיליטנטיים. בעזרת הצבה של הדימויים הללו אל מול סיסמאות פופולריות וריקות מתוכן נוצר הקשר אסוציאטיבי בין מושגים מעולמות שונים אך דומים: תעשיית היופי, תעשיית הבשר, תעשייה צבאית, פורנוגרפיה ופגאניות.איך: ציורים קוויים עדינים בדיו שחור. Suck on the Titties מי: Unga.מה ואיך: רישומים, ציורים, צילומים, טיפוגרפיה מצוירת ושילוב של כולם יחדיו מעשה ידיו של אחד היוצרים המוכשרים והפוריים של חבורת Broken Fingaz החיפאים. אפלולי וגרוטסקי ומלא ברפרנסים אישיים, שכנראה צריך להיות חלק מאיזו חבורה כדי להבין אותם עד הסוף (מה שלא פוגם מההנאה הודות לביצוע הוירטואוזי). מצחיק, עצוב ומבחיל לעתים, סקסי ובוטה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ