סיפורי בדים: איך מלבישים מציאות קולנועית?

"הקיץ של אביה", "איים אבודים" ו"פעם הייתי" הם רק חלק מהסרטים שעבורם עיצבה תלבושות רונה דורון, המלבישה המיתולוגית של הקולנוע הישראלי. עכשיו היא מציגה תערוכת רטרוספקטיבה חדשה ומדברת על תחושת ההחמצה והקשר לצופים

מנחה נופה, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מנחה נופה, עכבר העיר

"כל סרט אני אומרת לעצמי שהפעם זה יהיה יותר קל, אבל משום מה זה לא הולך ונהיה יותר קל. פעם אמר לי מפיק 'יש לי סרט קל בשבילך', זה היה הסרט הכי קשה שעשיתי בחיים שלי" מספרת מעצבת התלבושות, רונה דורון על הקשיים בתהליך העיצוב לקראת תערוכת רטרוספקטיבה שתוקדש לפועלה. "תופרת הסרטים". התערוכה תיפתח ביום רביעי ה-14 בינואר, בגלריית המשכן בית מאירוב בחולון. דרך הבגדים בעיצובה של דורון ניתן לראות את סיפורו של הקולנוע הישראלי באמצעות מבחר מהתלבושות שיצרה דורון לאורך השנים למיטב סרטי הקולנוע המהווים יצירות מפתח של הקולנוע המקומי. בין הסרטים תמצאו את "הקיץ של אביה", "סוף העולם שמאלה" ,"פעם הייתי",  "זוהר" (1993) "איים אבודים" ; "ללכת על המים", "עג'מי", "התגנבות יחידים" ועוד.על העבודה על הסט מספרת דורון "בכל סרט אתה ממציא עולם, אנחנו לא עושים סרטים דוקומנטריים או מצלמים ריאליטי, אנחנו באים ומשחזרים. השחקן שמשחק את הדמות, מביא חלק מהאישיות שלו לתוך הדמות, הבמאי מביא חלק ממנו לתוך הסרט, ואני מביאה משהו מהאישיות שלי", מסבירה דורון, "למרות שאני מנסה לדייק, אני עדיין מביאה את הידע שלי, הטעם שלי, האהבה שלי ואת מה שאני חושבת שצריך להביא באותו הרגע. תמיד פחדתי שאם אעשה סרט תקופתי שנות החמישים, אז הסרט הבא יהיה דומה, ובסופו של דבר, אני מסתכלת אחורה ואני רואה שהם לא דומים".» תופרת הסרטים - לכל הפרטיםמבט פנורמי על החברה הישראלית. מתוך סט הסרט "התגנבות יחידים" (צילום: יח"צ)לעיצוב תלבושות היא הגיעה במקרה, אחרי שבמהלך לימודי ציור היא חיפשה אמצעי פרנסה שיהיה קשור לעולם העיצוב, ומצאה את עצמה במסדרונות הערוץ הראשון, שם עבדה כמלבישה. "מאוד אהבתי את העבודה בערוץ הראשון, זה גילה לי עולמות שונים, שלא חשבתי שאמצא", מספרת דורון על תחילת הדרך. "בהמשך לימדתי את עצמי לתפור בגלל שאני חיה במדינת ישראל ואני יודעת מה התקציבים. הרבה פעמים קיבלתי את התשובה ש'אין תקציב אז תסתדרי עם מה שיש', ואני לא רציתי להסתדר עם מה שיש. רציתי להגיד את כל מה שרציתי להגיד, ואמרתי לעצמי אם לא נתנו לי את הכלים, אני ארכוש לעצמי את הכלים, ולימדתי את עצמי לתפור, בשביל להיות שלמה עם מה שעשיתי". איך עובדת בחירת התלבושות? "אני עושה המון מחקר, יושבת עם עיניים פקוחות, מנסה לקלוט כל דבר דבר שניתן, זאת בשילוב של ידע, דימיון ואינטואציה אישית. אני תמיד חושבת שהעבודות הטובות נבחנות בפרטים הקטנים, אני לא אגיד שאלוהים נמצא שם, אבל זה אף פעם לא נגמר בחולצה ומכנסיים. אף בן אדם לא יוצא עם סתם חולצה ומכנסיים, תמיד יש את הטאץ הקטן שמאפיין אותו, יש אנשים שלא רואים את זה ויש אנשים שכן. לדוגמה, בעיצוב סט התלבושות בסרט 'פעם הייתי' שעוסק בשנות ה-60, הפרדנו לגמרי בין חיפה העילית, הצווארון הכחול, האנשים שהלכו לעבוד ולבשו בגדי אתא, ומולם חיפה הדרומית, שם הכל רחש, געש ובחש. אני לא יודעת אם הצופה יכול לראות את החלוקה הדרמטית, אבל בסרט ניסינו להביא את הצבעים שהיו אופיינים לאותה תקופה, גן עדן מול גיהנום".הפרדה בין חיפה עילית לחיפה דרומית. מתוך הסט של הסרט "פעם הייתי" (צילום: יח"צ)איזה סרט השאיר בך חותם?"כל הסרטים שאני עושה משאירים בי משהו עמוק, אבל ישנם סרטים שאני מרגישה שיש בהם משהו מעבר. אני תמיד שואלת את עצמי אם הייתי עושה משהו אחר אולי יותר טוב, אבל בתעשיית הקולנוע אתה מהר מאוד מבין שאתה עובד ברגע נתון מסויים. ברגע שהמצלמה מתחילה לפעול, זה נגמר. לא יעזור לך, זה לא כמו בהצגה, שמחר תהיה הצגה נוספת ואתה תוכל לשפר את התלבושות, ברגע שהמצלמה עובדת, הבמאי צועק אקשן, זהו". איפה ראית את ההשפעה של העבודה שלך?"לפני כמה שנים פנה אליי שאול מזרחי השחקן שהוא חבר טוב והלבשתי אותו בסרט 'זוהר', והוא מלמד משחק. הוא הזמין אותי לתת הרצאה בנושא עיצוב תלבושות, ברגע שזוהר הציג אותי בפני התלמידים, ראיתי שהעיניים נפערות להם, לאחר השיחה, ניגשו אליי כמה תלמידים, ואמרו לי 'תקשיבי, אנחנו גדלנו על הסרטים האלו', ופתאום הרגשתי שחץ מפלח לי את הלב, הבנתי איזה כוח יש לדבר הזה שאני עושה. פתאום הבנתי איך אנשים לוקחים את זה למקומות אישיים ואיזו השפעה עצומה יש לזה. בסוף ההרצאה ניגשו אלי תלמידים ואמרו לי 'אני לומדת משחק כי ראיתי את הסרט הקיץ של אביה כשהייתי קטנה'. אני הייתי בהלם, אני לא מבינה עד היום כמה הכלי שיש לי ביד הוא חזק, ומסתובבת עם תחושה שאולי החמצתי, אבל הנה באה התערוכה הזאת שאומרת לי שאולי לא החמצתי, אולי בעצם מה שעשיתי היה טוב".התערוכה "תופרת הסרטים" תוצג מיום רביעי ה-14 בינואר ועד שבת ה-7 במרץ בגלריית המשכן בית מאירוב בחולון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ