אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התערוכה שמצדיעה לחיה המייללת

תערוכה חדשה במוזיאון הקומיקס בחולון נותנת את הבמה לחיית המחמד שכולנו אוהבים דרך יצירותיהם של אמנים ישראלים

תגובות

גרפילד, חתלול תעלול ופליקס החתול, הם רק חלק מהגיבורים המייללים שכולנו מכירים מעולם האמנות. מה יש בחיה המייללת שכולנו אוהבים ללטף ולגדל בבית, ואיך זה בא לידי ביטוי בעבודותיהם של יוצרים ישראלים? ''קישטה! דמותו של החתול בקומיקס הישראלי'' היא תערוכה חדשה הבוחנת ייצוגי חתולים ביצירותיהם של אמנים מדורות שונים מדוד גבע, אורי פינק, אילנה זפרן, ירמי פינקוס ועד נמרוד רשף. "היוצר הישראלי מנהל דו שיח פעיל עם החתול, בוחן אותו, ולפרקים אף מזדהה איתו" מספרת מיכל פז-קלפ, אוצרת התערוכה, "פעמים רבות נדמה שהחתול מייצג נאמנה את הישראלי המודרני – נהנתן שיודע להסתדר, נופל אך תמיד נוחת על הרגליים, ובעיקר אינדיבידואליסט שמעריך חברות טובה ויודע גם לפרגן. כשמתאים לו".  התערוכה נולדה מתוך ספר הקומיקס "חופית ואלון בדרך למשי שאבדה בחולון" שיצר מישל קישקה לרגל חגיגות 75 לחולון. "שני גיבורי הספר מטיילים ברחבי חולון בחיפוש אחרי החתולה שלהם שנעלמה. במהלך החיפוש הם מגיעים למוזיאון הקומיקס ומגלים בו תערוכה המוקדשת לחתולים בקומיקס. חשבנו שיהיה נחמד להקים לתחייה את 'חזונו' של מישל, רק בגרסה הישראלית, ולהקדיש תערוכה לחתולים בקומיקס הישראלי" מסבירה פז-קלפ. "כחובבת חתולים נלהבת הנושא הלהיב אותי מאוד, והיה לי ברור שזאת תהיה תערוכה כיפית במיוחד. נוכחות החתולים בקומיקס העולמי היא מרשימה. דמויות אייקוניות רבות מעולם הקומיקס והאנימציה הן חתוליות או בעלות תכונות חתוליות. זה נושא נהדר".» קישטה! דמותו של החתול בקומיקס הישראלי - לכל הפרטים» אמנים צעירים - לכל הכתבות‏‏‏» מדור אמנות - לכל התערוכות והכתבותמהי תכונה חתולית? עבודה של יאיר ראשיאסוציאציות חתוליות

את רואה שינויי שחל במהלך השנים בהתייחסות הציורית לחתול?"בשנים הראשונות (40-50) החתול הופיע בעיקר בספרי ילדים ותפקד כחיה לכל דבר, למעט עלילות מיקי מהו, שם קיימת האנשה קלה של דמות החתול, בהשראת העכבר המפורסם. עם השנים נכנס לקומיקס הממד הקריקטוריסטי והחלו להופיע פנים 'מחוספסים' יותר של דמות החתול. ההשוואה לבני האנוש תפסה מקום מרכזי יותר, לעיתים כהתמקדות בתכונת אופי משותפת ולפעמים כהאנשה של ממש. גם הפיזיונומיה של החתול זכתה לטיפול מעמיק יותר: לרוב נראה שהיוצרים מקפידים על בסיס ריאליסטי ששם דגש על התכונה המרכזית שבחרו להציג. מעניין לראות שברבים מהקומיקסים החתולים נוטים לייצג אנשים מבוגרים, בניגוד לדמותם הילדותית שהייתה מקובלת בעבר".

*#