אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה לישו ולאמנות ישראלית?

למרות מערכת היחסים הסבוכה בין היהדות ולנצרות, ריתקה דמותו של ישו את האמנים היהודים והישראלים. תערוכה חדשה במוזיאון ישראל פורשת 150 שנה של מסע אמנותי בעקבותיו

תגובות

חיילים בסעודה האחרונה, אם המערסלת את בנה על רקע שיר של עידן רייכל ועיירה שנהרסה על ידי הנאצים - במשך 150 שנה לא הפסיקו אמנים יהודים וישראלים לצייר, לפסל ולהתייחס באמנותם לישו. תערוכה חדשה ורחבת ידיים במוזיאון ישראל מקבצת את ההתייחסויות הללו, עם יצירות של (בין היתר) מרק שאגאל, ראובן רובין, יגאל תומרקין, משה גרשוני, מוטי מזרחי, מנשה קדישמן, עדי נס, ו-סיגלית לנדאו» זה האיש: ישו באמנות ישראלית - לכל הפרטים» מדור אמנות - לכל התערוכות והכתבותמערכת היחסים הסבוכה בין היהדות לנצרות לאורך ההיסטוריה, חוותה לא מעט שינויים ורגעי מפנה. אחד מהם התחולל על ידי אמנים ציונים, שפעלו בראשית המאה ה-20, ושקשרו בעבודותיהם בין תחייתו מן המתים ובין תחיית העם היהודי בארצו. לאחר קום המדינה הביעו כמה אמנים ילידי הארץ הזדהות עם ישו האדם כסמל לסבלו של היחיד, ובימינו משתמשים יוצרים ואמנים בדמותו של ישו גם בעבודות פוליטיות יותר, ובהקשר הסכסוך הישראלי פלסטיני. אמנם במהלך השנים האמנות הישראלית עסקה בדמויות תנכ"יות אחרות כמו משה, אברהם ויצחק, אבל דמותו של ישו היוותה שוני כיוון שהיא המחוללת של הנצרות, דת שהייתה במאבק עם היהדות לאורך הדורות. אוצר התערוכה ד"ר אמיתי מנדלסון.כמה מהעבודות שיוצגו בתערוכה:"ויה דולורוזה", 1973 - מיצג, מוטי מזרחי

ב-1973 צעד האמן מוטי מזרחי, נכה מילדות, על קביו בתחנות דרכו של ישו בעיר העתיקה בירושלים. מזרחי המשתמש רבות בהומור ואירוניה עצמיתבעבודותיו, יצר צילומים תיעודיים של פעולת צעידה כשהוא נושא על גבו את דיוקנו העצמי המוגדל, ובכך דימה את עצמו לישו, ואת דיוקנו - לצלב שנשא ישו בדרכו אל הצליבה.עבודה של מוטי מזרחי"בלי כותרת", 2006 - וידיאו, ארז ישראלי

לאחר שעלה לארץ, צייר רובין דיוקן עצמי, בו רואים את דמותו של רקע חולות, בתים ופיסת ים. ידו הימנית אוחזת בחוזקה במכחולים ובידו השמאלית צנצנת מים ובה שושן צחור, סמל נוצרי ידוע של הבשורה למריה. הפרח כמלמד על תחושת השליחות שבערה בקרבו של רובין, ואולי מעידה גם על רצונו להיות נושא הבשורה של האמנות החדשה בארץ ישראל. עבודה של ראובן רובין

הרקע לעבודתו של תומרקין היה מלחמת לבנון הראשונה העקובה מדם. בבסיס העבודה ניצבת אלונקה פתוחה בחלקה העליון, כגוף ישו על הצלב. הצליבה בעבודה מסמלת את צליבתו של חייל, כקרבן של החברה, כמו ישו. הצליבה כהקרבה קולקטיבית של קרבן תמים הלמה את תחושות הציבור שחווה בתקופה זאת מוות יום-יומי. השימוש בה כסמל לקרבן החיילים שמייצגים במקרה זה דווקא את החלש, וכהתרסה נגד התנכרותו של הממסד לרגשות העם – מרכזיים להבנת היצירה. תומרקין לא רק קרע את הדגל הכחול-לבן, אלא הציב לפני הממסד הישראלי את סמלה המובהק של הנצרות - שהיה סמל מוקצה ביהדות וכמעט טאבו בחברה הישראלית - כדי לתאר את  מצבו של הקרבן חסר-הישע לעומת אלה שקובעים את גורלו. עבודה של יגאל תומרקיןהתערוכה "זה האיש: ישו באמנות ישראלית" תוצג עד ה-22 באפריל, 2017 במוזיאון ישראל, ירושלים.

*#