יש מצע? התערוכה שטשטש לכם את הגבולות

בין החומר והמצע שעליו הוא מונח יכולים לקרות הרבה דברים. תערוכה חדשה בגלריה של ויצו חיפה מאגדת אמניות הפורצות את מוכר

מנחה נופה, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מנחה נופה, עכבר העיר

בציר הזמן, מתי אתם זוכרים שפרצתם את גבולות המוכר? מתי הרגשתם שאתם מתעסקים בשונה ולא בידוע? אנחנו אמנם מוקפים בעולמנו בצבעים וצלילים שונים, אבל לפעמים זה מרגיש שרובנו רואים הכל בשחור לבן: המשקפיים הוורודים נזרקו לפח והטלוויזיה הישנה משנות ה-80 חזרה למצב האפרורי שלה. ''מצעים' היא תערוכה חדשה בגלריה בויצו, חיפה בה מציגות 11 אמניות, המתרחקות מן המצע הקונבנציונלי לרישום ולציור - הנייר או הקנבס, ומחפשות מצע אחר, פחות מוכר אך מוחשי לא פחות. בין המציגות ארבע אמניות צעירות הנמצאות בתחילת הדרך: ענבל הופמן, לילך מדר, מירית ויינשטוק ומיכל גולדברג, הזדמנות לשמוע מהן על ההבנה שמצע לעולם איננו ניטרלי, והוא נושא איתו מטען צורני ותוכני.» מצעים - לכל הפרטים» מדור אמנות - לכל התערוכות והכתבותמירית ויינשטוק מי אני: "בוגרת תואר ראשון בעיצוב אופנה בשנקר, ותואר שני באומנות בבצלאל. מעצבת אופנה, מעצבת תכשיטים ואומנית פלסטית. מציגה ופועלת בארץ ובעולם". ז'אנר: "עבודות וידאו, עבודות סאונד, טקסט, אינסטליישן ורישום". מה את מציגה בתערוכה: "אני מציגה רישומים בנייר 'וואשי' שהתחלתי לעשות במסגרת ארטיסט רזדנסי ביפן, והמשכתי בארץ. הם עשויים לפי המסורת היפנית של נייר 'וואשי' ממגוון צמחים. בארץ המשכתי בפיתוח גוף העבודות האלה והניירות עשויים מסיבים אבאקה שזה סוג של בננה.

האלמנטים שמשולבים בנייר הם אלמנטים שאני עובדת וחוקרת בתכשיטים שלי . אני 'משאילה' אלמנטים אלה לעבודות האמנות שלי. האלמנטים הם ריסים מלאכותיים, ריסים מלאכותיים טבולים בכסף, פנינים ובלונים טבולים בכסף. הם מתכתבים עם חלומות ילדות, עולמות פואטים וסוריאליסטים ובמקום להיענד על הגוף משתלבים בנייר המסורתי ויוצרים עולמות חדשים שמשלבים בינם לבין המסורת העתיקה של עשיית נייר יפני".  עולמות פואטים וסוריאליסטים. עבודה של מירית ויינשטוק לילך מדר מי אני: "בוגרת המחלקה לצילום בבצלאל ואוניברסיטת תל-אביב בחוג לתולדות האמנות, צלמת וקולאזי'סטית, מו"ל ועורכת מגזין 'FORNO' היוצא לאור מ- 2003".מה את מציגה בתערוכה: "גוף העבודה עוסק בעיקר באספקטים של מגדר, תוך פירוק והרכבה של ייצוגים שגורים במדיה. מצילומי תקריב של אקטים מיניים, מפלצות גרוטסקיות הגזורות מפרגמטים של מגזיני אופנה, קולאז'ים על תצלומים ישנים בשחור לבן, וסדרת הבולים: קולאז'ים מניאטורים על בולים אמיתיים, הממוסגרים בזכוכיות מגדלת עגולות, הנדמות כעיניות הצצה. אופן הצגת העבודות התלויות בפיזור 'חופשי', והסגנונות השונים, מדמים בעצמם קולאז' על קיר, וכך העבודות מייצרות רבדים של מצע על מצע על מצע".

מצע על מצע על מצע. עבודה של לילך מדרענבל הופמן מי אני: "אמנית מאיירת ומעצבת. בוגרת בצלאל".ז'אנר: "רישום על יריעת ניילון".מה את מציגה בתערוכה: "מצע עבורי זה כל מרחב, רציתי לעבוד במימדים גדולים, להציע מרחב וסביבה. רצון להציג עבודה בתנועה שהמתבונן נמדד מולה בכל גופו. רישום שמתקיים מול כל גובהו של המתבונן, אלטרנטיבה למקום, אופק חדש". אופק חדש. עבודה של ענבל הופמן

מיכל גולדברג מי אני: אמנית, בוגרת המדרשה לאמנות.מה את מציגה בתערוכה: "כל חומר או משטח מגרה את סקרנותי. מה הפוטנציאל הגלום בתכונות שלו ומה הוא עושה לדימוי הן שאלות שנשאלות באופן כמעט פרימיטיבי בראש שלי. אני מתעניינת בעיקר בנייר ובפוטנציאל הגלום בו. הבחירה לייצר צלליות מנייר ולהציגן כשחקניות במעין קופסת אור התחיל כמשחק בסטודיו. השימוש בתאורה ובהשפעות של אור עובר כחוט השני בכל עבודותיי.העבודה 'עיר' היא חלק מסדרת עבודות הנקראת 'מיתולוגיה פוסט אפוקליפטית'. בעבודה זו מוצגת עיר המורכבת מצלליות של ארכיטקטורות שונות זו מזו, שנוכחות אנושית חסרה בה. על אף האפקט הרב שנוצר בסקירה של העבודה, השימוש בטכנולוגיה הוא 'low tech' ביסודו. ההתבוננות בעבודה דורשת פעולה פיזית של תזוזה וחקירה של העיניים- כך מתגלים רבדים נוספים בתמונה. התמות המרכזיות בעבודת האמנות שלי הוא נרטיבים של עולמות מיתיים מומצאים בעלי הגיון פנימי. אני מנסה לייצר אטמוספירה של תופעות טבע שאין להן הסבר נראה לעין". 

אטמוספירה של תופעות טבע. עבודה של מיכל גולדברג וכך זה נראה רגע לפני ההקמה: התערוכה ''מצעים'' תוצג עד ה-14 בדצמבר בגלריה בויצו, חיפה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ