רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סופרמן מייד אין יזראל: תערוכה חדשה של גיבורי העל הישראלים

פלאפלמן, עוזי וסופר שלומפר הם רק חלק מדמויות הקומיקס הישראלים שיגיעו לפגישת מחזור בתערוכה חדשה במוזיאון הקומיקס בחולון בשם "כוחות על", המוכיחה שגיבורי העל קיימים גם בארץ

תגובות
מתוך "שהאזאם איגוד מפלצות הרשע 1" מאת ג'ף סמית. הוצאת כנרת
יח"צ

"ספיידרמן – השיבה הביתה", "וונדר וומן" ו"תור" וסרטי גיבורי על נוספים מחכים לנו ב־2017 והמעריצים באטרף, עם שלל ספקולציות ושעון הרץ לאחור לעליית הסרטים, ומה אצלנו? בינתיים בקולנוע הישראלי האזכור לגיבורים עם הגלימה אינו קיים, אבל כדי לפצות על כך קהילת הקומיקס הישראלי מנהלת מערכת יחסים סבוכה מזה עשורים עם גיבורי העל בניסיון לפצח את הז'אנר, ואולי גם להקים גיבור חדש, תוצרת הארץ. "כוחות על" היא תערוכה חדשה במוזיאון הקומיקס בחולון, הבוחנת את מושג גיבורי העל דרך הפן הרגיש, והפחות מוכר שלהם, ומנסה להבין כיצד ההזדהות עם הגיבורים מעצימה את הקוראים.

» כוחות על - לכל הפרטים
» מדור אמנות - לכל הכתבות והתערוכות
» קאמבק המשתנה של מרסל דושאן
» מסעות פו הדוב בארץ הקודש


"רוב הגיבורים הישראלים החדשים שנוצרו בקומיקס אינם מושלמים. מדובר באנשים מצולקים עם מוטיבציות וסיבות מאוד אישיות לצאת להיאבק במה שהם תופשים כ'רשע'", מסבירה מיכל פז־קלפ, אוצרת התערוכה. "ברובם אין את הנאיביות המתקתקה של הגיבורים הישנים. הם שואלים שאלות, מתלבטים, סובלים, ונותנים יותר מקום לבן האנוש שבהם. מגמה זו אינה ייחודית רק לישראל. גיבורי על מפורסמים רבים ובהם באטמן, הענק הירוק, וולברין, דדפול או ספיידרמן, עוסקים בטראומות ובחולשות שמניעות אותם, ואפילו סופרמן נאלץ להיפרד מכוחותיו בשנה שעברה ולהתמודד עם אנושיותו".

לכאורה נראה שלא צצו בישראל גיבורי על מפורסמים, אבל פז־קלפ אומרת שזה לא נכון. "לא יהיה מדויק לומר שלא נוצרו כאן גיבורי על מפורסמים. קורא קומיקס ישראלי ממוצע מכיר גיבורים, כמו עוזי, אורי און, פלאפלמן, סברמן או סופר שלומפר. אמנם מכל הרשימה הזו סופר שלומפר הוא היחיד שזכה להצלחה מסחרית וסיפוריו ממשיכים לראות אור עד היום, אך הקומיקס הישראלי כן זוכר חסד נעורים לחלוצים אלו ויוצרים צעירים ללא ספק הושפעו מהם ומתייחסים אליהם ביצירותיהם עד היום".

מה בנושא הזה מושך כל כך הרבה יוצרי קומיקס?
"חלום האדם העליון שנוכל להישען עליו ולסמוך עליו שיגיע להציל אותנו בעת צרה קיים בתרבות האנושית אלפי שנים. מרגע שהאדם הבין את אפסותו לנוכח הטבע והעולם הוא מחפש לו נחמה בידיעה שקיים כוח עליון שיושיע אותו. גיבורים עם כוחות על אנושיים הופיעו כבר בתרבויות קדומות, כמו שמשון הגיבור או גיבורי המיתולוגיה היוונית, וממשיכים ללוות את התרבות האנושית. בסוף שנות ה־80 טלטלו את עולם גיבורי העל שתי יצירות שתהו לגבי טיבם של גיבורי העל – 'ווצ'מן' ו'שובו של האביר האפל'. במרכזן של שתי היצירות האלה עומדות השאלות האם גיבור על הוא דבר טוב והאם יצור אנושי בעל כוח בלתי מוגבל הוא מקור לישועה או איום על האנושות.

כך נפתח דיון עמוק ומסועף שממשיך עד היום בעולם כולו וגם בישראל בנוגע לרעיון הגבורה. לא מעט יוצרים בישראל מתעניינים באפשרות להעביר ביקורת על גיבורי העל, להציג גיבורים שאינם מושלמים ולחפש את הכוח שבהם, בעומק נפשם, ובמוטיבציות שלהם ולא רק בסגולותיהם הפיזיות. מבחינות רבות גיבורי העל הם הסמל של סוגת הקומיקס, ואצל מרבית האנשים שאינם מכירים את הסוגה אלה ממש מונחים מקבילים. האפשרות לבחון את מגבלותיהם וחסרונותיהם של האבות המייסדים מעניינת יוצרים שגדלו על סיפוריהם של גיבורי העל וקורצת גם לאלה שהסתייגו מסיפורים אלה".

קריקטורה מתן כהן. 14.5.16
יח"צ
 מתוך ״סופרשבוע. כתבה איריס בוים-רונן; איור עומר הופמן. מגזין עיניים – גיליון 159  שבוע. נובמבר 2013
יח"צ

גבורה לאומית

בתחילה הקומיקס נתפש כוולגרי, החל משנות ה־30 ועד תחילת שנות ה־70, גיבורי העל האמריקאים נחשבו לכוח המשחית את דמיונו של הילד. בארץ, לעומת זאת, נוצר קומיקס שונה לגמרי, הגיבורים הוחלפו בילדי־על עבריים, כגון גידי גזר, אפרים חד העין, יואב בן־חלב ודרור הגיבור שהתעסקו בסיפורי גבורה לאומיים. לאחר מכן, כמובן בא השינוי. "אפשר להשוות את התהליך שעברנו לתהליך ההתבגרות של אדם: כפעוט הוא מעריץ את הוריו ומשוכנע שהם מושלמים ונהדרים; בגיל ההתבגרות הוא לא חדל למתוח עליהם ביקורת בחיפושו אחר זהותו האישית; בבגרותו הוא משלים עם חסרונותיהם ולומד להזדהות איתם. זה בדיוק מה שקרה ליוצרי הקומיקס הישראלים ולגיבורי העל", מסבירה פז־קלפ. "משנות ה־60 ועד תחילת שנות ה־80 נכתבו בישראל סיפורים על גיבורי על מושלמים ופטריוטים; מאמצע שנות ה־80 ועד אמצע שנות ה־90 נכתבו סאטירות רבות שמתחו ביקורת על היומרנות שביצירת גיבור על מושלם, ומסוף שנות ה־90 החלו להופיע גיבורים חדשים, אנושיים יותר, שקל יותר להזדהות איתם. ההערצה שהגיבורים זוכים לה כיום נובעת מאהדה והערכה לאופן שבו צמחו מתוך הכאב והקושי".

סופרמן מאת שחר נבות. בלייזר, 2003
יח"צ
"קפטן אמריקה", עבודה של ג'יסון רטליף
יח"צ

נראה שאצל יוצרי הקומיקס מחו"ל היה ניסיון לשנות משהו או להתמודד עם בעיה אקטואלית, האם זה קורה גם בישראל?
"בהחלט! מרגע שנפרדו מהגישה הנאיבית של גיבורי על מושלמים ופטריוטים שפועלים להצלת האומה, החלו היוצרים הישראלים לספר סיפורים על גיבורים מורכבים יותר, שהמוטיבציה שלהם להשתמש בכוחותיהם נובעת פעמים רבות מטראומה או מכאב אישי שנצרבו בנפשם. יש לנו גיבורים שהם בנים של ניצולי שואה, גיבורים שבילדותם סבלו ממעשי בריונות, גיבורים המגיבים על פיגועים או על מעשי פשע. למעשה, מרבית הסיפורים הישראלים נובעים מתוך המציאות שלנו ופחות מעולמות הפנטזיה והמדע בדיוני".

יש נושאים שהקומיקס הישראלי "הרגיל" לא נגע בו, אבל סיפורי גיבורי העל כן התעסקו בו?
"אני לא יכולה לחשוב על נושא כזה. על אף הנטייה של רבים לומר שאין קומיקס ישראלי, למעשה זהו תחום חי ותוסס, ויוצריו עוסקים בתחומים רבים ומגוונים. אם כבר, אפשר לטעון ההפך: בקומיקס גיבורי העל הישראלי יש נוכחות דלה של גיבורות נשיות וככל הידוע לי עדיין אין לנו גיבורים מהקהילה הגאה. לעומתו, בקומיקס הישראלי 'הרגיל' יש ייצוג נאה של שני הנושאים הללו".

התערוכה "כוחות על" תיפתח ביום חמישי, 9 במרץ, ותנעל ב־14 באוקטובר במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון.

*#