טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת צלם העיתונות מיכה קירשנר

קירשנר, בן 70 במותו, נודע בצילומים בעלי גוון פוליטי. הוא עבד בין היתר ב"מוניטין", "חדשות" ו"מעריב", והקים את המסלול לצילום במדרשה לאמנות

תגובות
מיכה קירשנר
דניאל צ'צ'יק

הצלם מיכה קירשנר מת לפנות בוקר (בין ראשון לשני) בגיל 70 ממחלת הסרטן, שהתגלתה אצלו בקיץ האחרון. קירשנר נולד במילאנו שבאיטליה ב-1947, ושנה לאחר מכן עלה לישראל עם משפחתו. ב-1977 הקים את המסלול לצילום במדרשה לאמנות, ובאותה שנה אצר אדם ברוך תערוכה של צילומיו, כולל ספר, "הישראלים". התערוכה פירסמה את קירשנר והפכה אותו לאחד מהצלמים החשובים ביותר בישראל, המזוהה עם עבודות בעלות גוון פוליטי. בשנים האחרונות גר ופעל בתל אביב. הלווייתו תיערך מחר בית עלמין מנוחת עולם בנתניה, ב-17:30.

בשנים 1988-1979 עבד כצלם בעיתון "מוניטין". הוא עזב את העיתון על רקע הסירוב להדפיס תצלומים שתיעדו את האינתיפדה הראשונה והצטרף לעיתון "חדשות", שבו פירסם מדור שבועי של תצלומים מן האינתיפדה. בשנים 2008-1994 עבד בעיתון "מעריב", שם פירסם, בין היתר, את מדור התצלומים "הישראלים" (1999-1994). צילומים אלו פורסמו בשנת 1997 בספר הנושא שם זה.

יונה וולך ואורי דותן, מתוך תצלום שהכין קירשנר לראיון עם וולך, שהתפרסם ב"מוניטין", 1983
מיכה קירשנר

בין 1977 ל-1980 עמד קירשנר בראש המחלקה לצילום במדרשה למורים לאמנות (כיום בית ברל). בשנים 2012-1997 היה ראש המחלקה לצילום במרכז האקדמי ויצו חיפה. קירשנר לימד לאורך השנים בבצלאל, במכללת ספיר בבית הספר על שם סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה. ב-1986 השתתף בביאנלה הראשונה לצילום במשכן לאמנויות בעין חרוד. נוסף על עבודתו בעיתונות, שימש צלם מסחרי לחברות שונות כגון "גוטקס", "תנובה", "אל-על" ועוד.

האמנית מיכל היימן מספרת שקירשנר שייך לקבוצת צלמים ששינתה את פני הצילום בישראל. "הוא וצלמים כמו אבי גנור ושמחה שירמן למדו בניו יורק שם נחשפו לצילום בתקופה של שגשוג. הם למדו אצל טובי המורים וחזרו כשהיתה פה שממה והצילום היה בשוליים. קירשנר היה מאלה שחיברו אמנות, פוליטיקה וצילום, והוא גם הבין שנשים צלמות הן חלק מזה".

מיכה קירשנר
מיכה קירשנר
 מיכה קירשנר, עיישה אל-קורד, מחנה הפליטים חאן-יונס, 1988
מיכה קירשנר / מאוסף מוזיאון ישראל

העיתונאי רינו צרור, שעבד עם קירשנר ב"מוניטין" וב"חדשות", אמר כי "עד סוף שנות ה-70 לא היתה העמדה בצילומי עיתונות. לא היה דבר כזה צילומי סטודיו. הצילומים היו רחוקים מאוד והיה את הז'אנר של צלמי הרחוב. הוא וחבריו שהגיעו מניו יורק הכניסו את צילומי הסטודיו לעיתונות. הוא הביא תפיסה שצילום זה אייטם בפני עצמו. הצילום מתחיל להתפרס על שני עמודים והצילום מייצר פוזיציה שמגרה את החשיבה של הצופה. הוא צילם, למשל, את שר החוץ אבא אבן ואשתו סוזי בסלון ביתם כאילו התמונה צולמה בארמון השייח' הפרסי. הוא ידע למקסם את הפרובוקציה".

הצלם עמית זולר, ראש המחלקה הנוכחי לצילום בוויצו חיפה, היה מיודד עם קירשנר ב-20 השנים האחרונות. "הוא היה הבוס שלי איזו תקופה, אבל הכרתי אותו בתור אחי הבכור. הוא אחראי ליצירת המחלקה כגוף אינטימי חסר היררכיה", אמר זולר והוסיף כי קירשנר לימד במחלקה קורס צילום במרחב הפוליטי: "לא במובן המדיני, אלא במובן החברתי ובבחינת היחסים בין הקהילות שמרכיבות את החברה. זה היה הבייבי שלו. בשנה האחרונה הוא הנחה פרויקט גמר. הוא היה אופטימי מאוד בשבועות האחרונים. חשבנו מי יוכל להחליף אותו ולמלא את מקומו". 

מיכה קירשנר, ללא כותרת, 2005
מיכה קירשנר

קירשנר אצר את תערוכת "עדות מקומית" האחרונה במוזיאון ארץ ישראל, שהוצגה עד ינואר 2017. בתערוכה הוא ריכז צילומים מהארץ של טובי צלמי העיתונות, שהציגו רצף אירועים משנת 2015/16, כמו למשל אירועי אינתיפדת היחידים, מהכפרים הבדואיים הלא מוכרים ועובדים זרים. הוא היה אמור לאצור גם את התערוכה הבאה. "חשיבותה המובהקת של 'עדות מקומית' היא בכינוסם של אמני הצילום, המייצרים סדרות ומקטעים בועטים של מציאות מקומית, שלעתים מעוררים מחלוקת, תוגה וגם התרוממות רוח ומייצגים את רוח המקום", אמר קירשנר בהודעה לעיתונות שפורסמה לקראת פתיחת התערוכה. "התערוכה השנתית היא סוג של הצהרה חברתית שיש לה אלמנטים היסטוריים וערך מצטבר, מאגר מסונן של ההוויה הישראלית".

"הצילום הוא אחד הכלים היותר מדויקים לנקיטת עמדה, כל עמדה שיש", אמר קירשנר, בראיון לאלי ערמון אזולאי מ-2011 ב"הארץ". "זה כלי שמבקש ומתחנן שישתמשו בו כך. יש אנשים שעושים זאת מדהים כמו פאבל וולברג, מיקי קרצמן ועוד. אך הם מעטים. יש יותר מ-1,000 אנשים בארץ שיכנו את עצמם צלמים, חלקם אף צלמים נפלאים, אך נשגב מבינתי איך חלק משמעותי יותר לא זולג לכיוון הפוליטי, החברתי, הביטחוני או כל דבר אחר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות