בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

450 מיליון: הטירוף במכירת הציור של דה וינצ'י ניתק את האמנות מהמציאות

שיא המכירות שהשיג אמש "סלבטור מונדי" של דה וינצ'י, שמצבו הפיסי רעוע ויש ספק בזהות יוצרו, מוכיח כי האמנות הפכה להשקעה הכי מניבה בלי קשר לתוכנה

15תגובות
המכירה אמש של "סלבטור מונדי" (למעלה). רוכש אסיאתי או אולי הלובר באבו דאבי?
Julie Jacobson/אי־פי

הדבר המעניין בסיפור המכירה אמש של הציור "סלבטור מונדי" במחיר שיא של יותר מ–450 מיליון דולר (הציור, ובו דמותו של ישו, נמכר בעלות גבוהה יותר מפי שניים מזו של הציור "האשה מאלג'יר" של פיקאסו, שנמכר ב-2015 בסכום של 179.4 מיליון דולר והחזיק בשיא הקודם) הוא שכלל לא בטוח שלאונרדו דה וינצ׳י אכן צייר אותו. בכריסטיס טוענים בקנאות שהאותנטיות של הציור, שהתגלה בשנת 2005, הוכחה מעל לכל ספק לפני מספר שנים. אך בכתבה שהופיעה לפני כחודש ב"גרדיאן", צוטט מחקר של ולטר איזקסון שבו מערער המחבר על שיוכו של הציור ללאונרדו: הוא טוען כי ההשתקפויות בכדור הבדולח שמחזיק ישו בידו השמאלית אינן מדויקות, ולא ייתכן כי לאונרדו — שעסק באותן שנים במחקרי אופטיקה (ניתן לקרוא על כך בספרה של לאה דובב, ״אדם מן הבשר״) — יטעה, במכוון או שלא, בעניין זה. כריסטיז, אגב, הגישו תלונה משפטית נגד המאמר ב"גרדיאן".

כל זה משעשע במידה, אבל גם מעניין במידה אחרת: אנו רואים כיצד שוק האמנות מצליח להסיט אפילו את הפקפוק ב"שם המחבר" לשם קביעת שיא מכירות מטורף. הערך הנומינלי שניתן לציור ניתק לא רק מחשיבותו, מנדירותו, מאיכותו, אלא גם מהוודאות באשר ליוצרו. זהו מסחר עילי בסחורה שערכה מאמיר ללא קשר לתוכנה. האמנות הפכה להשקעה הבטוחה והמניבה ביותר. עוד עשור או שניים יכפיל הציור את ערכו.

"סלבטור מונדי" של לאונרדו דה וינצ'י
HANDOUT/רויטרס

ציורו של לאונרדו נמכר בערב המכירות שיוחד לציורים מן התקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה. ואולי גם כאן נעוץ חלק מהעניין: המאסטר הגדול של הרנסנס נמכר כעת כחלק מאמנות הפופ, השעתוק והניכוס של חברת הראווה (שהשוק שלה הוא הגדול ביותר). וזאת, גם אם הציור עצמו לא נראה מאוד טוב — לוח העץ סדוק ומחולק, הוא נוקה וסודר פעמים רבות, מקטעי ציורים קודמים עוד נראים בו. אבל הראווה שונה מן הראות, אפילו הפוכה לה: מה שנראה בה אינו מצב החומר המעובד אלא הסירקולציה הלא־חומרית של השוק.

שליח "הארץ" ראה את הציור מקרוב, והוא לא בטוח שהוא שווה את הכסף

לפי שעה זהותו של רוכש הציור לא ידועה. יש המשערים שמדובר בביליונר אסיאתי. אחרים מנחשים שנרכש בעבור סניף הלובר באבו דאבי שנפתח לפני כשבוע (בשל החשש שעוד כמה שנים, כאשר יחזרו ההשאלות למוזיאון־האם, יהיה בו ״מחסור בלאונרדו״). מעניין מתי, אם בכלל, נוכל לראות אותו. ואז נוכל לתהות ברצינות מה יש בו בציור — זה של לאונרדו, זה של פיקאסו לפניו — שנהיה מושא נחשק כל כך למסחר עילי: מדוע עדיין נתלים בציורים הללו, בציור בכלל, כתחום פעילותו של הכוח הכלכלי הגדול ביותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו