טריפטיך |

מוזיאון ברוקלין מינה אוצרת לבנה לאמנות אפריקאית והואשם בקולוניאליזם

פעילים חברתיים תקפו את המינוי אך המוזיאון דוחה את "ההאשמות המצמררות". וגם: למרות המתיחות, מוסקבה השאילה ללונדון ציור של מונה לתערוכה; ותומכי הברקזיט בבריטניה מקימים מוזיאון

מיה אשרי
מיה אשרי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אנגצ'י מוטו, "Suspended Play 2013 ,"Time. מתוך תערוכת אמנות אפריקאית במוזיאון ברוקלין ב–2014
אנגצ'י מוטו, "Suspended Play 2013 ,"Time. מתוך תערוכת אמנות אפריקאית במוזיאון ברוקלין ב–2014צילום: NICOLE BENGIVENO / NYT

פעילים חברתיים בארצות הברית מתחו ביקורת חריפה על מוזיאון ברוקלין לאמנות בניו יורק על כך שמינה אוצרת־מייעצת לבנה לתחום האמנות האפריקאית. במכתב פתוח שכתב ארגון Decolonize the Place ("לנקות את המקום מקולוניאליזם"), כינו הפעילים את המינוי החדש "משבר אוצרותי". "לא משנה איך בוחנים את זה — זה לא נראה טוב בימינו", כתבו. "במיוחד כשמדובר במוזיאון המתגאה ביחסיו עם הקהילות המגוונות של ברוקלין". 

הפעילים הוסיפו כי המינוי של קריסטן ווינדמולר־לונה — בת 31 ובעלת דוקטורט באמנות אפריקאית מאוניברסיטת פרינסטון — לא מפתיע בהתחשב ב"מערכת המבוססת של עליונות לבנה שקיימת בעולם האמנות". הם לא קראו למוזיאון לפטר את ווינדמולר־לונה, אך הפצירו בו לקחת חלק בהקמת "ועדת דה־קולוניזציה שתיתן דין וחשבון על חלקם בהיסטוריה של הקולוניאליזם והעליונות לבנה". דרישות מפליגות אחרות שהציבה הקבוצה למוזיאון כוללות גיוון גזעי של צוות האוצרים וההנהלה, העלאת שכרם של העובדים בדרגים הנמוכים (שרובם, על פי הפעילים, אנשים לא לבנים), והשבת יצירות וחפצים אפריקאים למולדתם. 

המוזיאון מצידו סירב להתקפל והגן בחירוף נפש על הבחירה בווינדמולר־לונה. בסוף השבוע הודיעה אן פסטרנק, מנהלת המוזיאון, כי היא עומדת "באופן חד משמעי" מאחורי הבחירה. "היינו מאוכזבים מאוד כשהדיון על המינוי הזה הידרדר למתקפה אישית", כתבה פסטרנק. היא כנתה את ווינדמולר־לונה "מועמדת יוצאת דופן עם כישורים מצוינים".

בתגובתה כללה פסטרנק גם דברים שכתב האמן והחוקר הניגרי־אמריקאי אוקווי אנווזור, ששיבח את ווינדמולר־לונה, לשעבר תלמידתו. "המחלוקת סביב המינוי שלה היא שרירותית במקרה הטוב ומצמררת במקרה הרע", כתב. "אין מקום לכזו ראייה צרה של מחקר באמנות אפריקאית, לפיה מישהי משכילה כמו קריסטן צריכה להיפסל בגלל שהיא לבנה ואשה. מגיע לדיסיפלינה של האמנות אפריקאית יותר". 

ווינדמולר־לונה לא הגיבה עד כה למהומה. 

בלי קשר להרעלות

היחסים בין לונדון ומוסקבה אינם חמים כרגע כידוע, על רקע פרשת הרעלתו של מרגל רוסי לשעבר ובתו באנגליה. אבל אמנות יודעת להתעלות מעל סכסוכים כאלה: תערוכה שנפתחה אתמול, הנקראת "מונה ואדריכלות", כוללת ציור של הצייר הצרפתי שהושאל לגלריה הלאומית בלונדון על ידי מוזיאון פושקין במוסקבה. 

התערוכה הענקית מציגה 70 ציורים של האימפרסיוניסט המפורסם, המתארים מבנים, גשרים ורחובות. הציור שהגיע מרוסיה הוא Boulevard des Capucinces ("שדרת הקפוצ'ינים", 1873), המתאר את אחת השדרות המרכזיות של פריז. לדברי אוצר התערוכה בגלריה הלאומית, ריצ'רד תומסון, הציור הגיע כעשרה ימים לפני הפתיחה, "למרבה ההקלה". דובר מטעם הגלריה מסר לאתר כי הם שבעי רצון מכך שהקולגות במוזיאון פושקין השאילו את הציור, "והדבר מעיד כי תרבות חוצה את כל הגבולות".

קלוד מונה, "נוף של בורדיגרה", 1884
קלוד מונה, "נוף של בורדיגרה", 1884צילום: Hammer Museum Los Angeles

תומסון, אוצר ותיק ומוערך, אצר ב–2010 תערוכה פופולרית במיוחד של מונה בגראן־פאלה בפריז, ושם החל להתגבש בו הרעיון לתערוכה שתבחן את יחסו של מונה לאדריכלות. "זוהי דרך חדשה להכיר את מונה", אמר. התערוכה הנוכחית, שתהיה פתוחה עד 29 ביולי, מכילה כמה מציוריו המוכרים של האמן, כמו תחנת הרכבת של סאן לזאר (1877). הציור שהגיע ממוסקבה הוצג לראשונה שנה אחרי שצויר, בתערוכה הגדולה הראשונה של אמנות אימפרסיוניסטית. 

המנוצחים עדיין שולטים בבריטניה

כמעט שכחנו שבריטניה מתמודדת גם עם משבר פנימי, ולא רק בינלאומי: הברקזיט עדיין מפלג את העם. כמה מהפעילים הבולטים לעזיבת האיחוד האירופי פועלים כעת להקמת מוזיאון ברקזיט — שייקרא "מוזיאון הריבונות" — שיורכב ממזכרות מאותה תקופה סוערת. עד כה, הקימו היוזמים אתר אינטרנט המבקש לתרום למוזיאון פריטים: עלוני קמפיין של הצדדים, טיוטות נאומים חשובים, צילומים ותמונות.

הפריט הגדול שהמארגנים מקווים להשיג הוא אוטובוס ידוע לשמצה, שעליו נכתב כי 350 מיליון ליש"ט עוברים מדי שבוע מבריטניה לאיחוד האירופי — נתון לא מגובה שזכה לקיתונות ביקורת ונגנז מייד.

עוד לא ידוע היכן יוקם המוזיאון. "זה יהיה תהליך ארוך ואיטי", אמר ל"גרדיאן" לי רותרהאם, תומך ברקזיט המתעד את הקמפיין מראשיתו. "אבל אם לא נתחיל בתהליך כעת חלק מהחומר עלול ללכת לאיבוד". לדבריו, השאיפה היא כי במוזיאון יהיה תיעוד של התנועה למען עזיבת האיחוד עוד מהימים שהיא נחשבה לתנועת שוליים זניחה, עם הצטרפותה של בריטניה לאיחוד בראשית שנות ה–70. 

בריטים מפגינים בברלין נגד הברקזיט, יולי 2016
בריטים מפגינים בברלין נגד הברקזיט, יולי 2016צילום: JOHN MACDOUGALL/אי־אף־פי

גאוויין טאולר, יועץ התקשורת לשעבר של מפלגת Ukip שהובילה את קמפיין הברקזיט, מעורב בהקמת מוזיאון, שיאפשר לדבריו לערוך מחקרים גם בגישה המתנגדת לאיחוד. "כיום, אם תגיש הצעת מחקר, סביר שתקבל מענק רק אם דעותיך תואמות לאלה של מקבלי ההחלטות. דיברתי עם כמה אקדמאים מהצד השני והם חושבים שזה רעיון מבריק. יש הכרה בכך שהדיון האקדמי מוטה לחלוטין לטובת הצד שהפסיד במערכה".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ