בזמן הצפירה: האמן אריאל ברונז התפשט וקשר עצמו לפסל בכיכר הבימה

ברונז, הידוע בפרובוקציות שלו, נלקח מהמקום ונחקר במשטרה. בינואר השנה, ביום השואה הבינלאומי, קשר עצמו לאנדרטה שבכיכר רבין

בר פלג
בר פלג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בר פלג
בר פלג

האמן אריאל ברונז קשר את עצמו הבוקר (חמישי) בשרשרת ברזל לפסל של מנשה קדישמן בכיכר הבימה בתל אביב. בהמשך פונה ברונז לבית החולים איכילוב ולאחר מכן לתחנת המשטרה, שם עוכב לחקירה. ברונז קשר עצמו לפסל "התרוממות" דקות לפני צפירת הזיכרון שנשמעה ב-10:00, תיעד את כל האירוע בשידור חי בפייסבוק שלו וכתב: "יום השואה הוא עבודת אלילים המעניקה לנו את הזכות להמשיך ולהקריב את קְשִׁישֵׁינוּ ואת ילדינו על מזבח הלאום. לכלוא עם שלם ע״י עם שנשלח כצאן לטבח, התרומם והפך לאומה משתלחת, משחיתה ושוחטת... אני קורא לבטל את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ולהנהיג תחתיו את יום השכחה לשואה ולגבורה! אני קורא לא לעמוד בצפירה, לחדול להשתתף בעצרות, ולהפסיק להתאבל. אני קורא לשכוח ולא לזכור".

אריאל ברונז בכיכר הבימה, הבוקר

בינואר האחרון, ביום השואה הבינלאומי, אזק את עצמו ברונז לאנדרטת השואה של תומרקין בכיכר רבין, במחאה על טיפול המדינה בניצולי השואה. לאחר מכן כתב: "השנה, ביום השנה ה–74 לשחרור אושוויץ, אני נועל את צווארי ל'אנדרטה לשואה ולתקומה' של יגאל תומרקין בכיכר רבין. זהו אקט של מחאה הזועק את זעקתם של כל ניצולי השואה, וכל הקורבנות האחרים שצווארם כבול בידי ממשלת ישראל והחברה הישראלית".

ברונז, אמן שידוע בפרובוקציות שלו, עלה לכותרות בעקבות הופעתו בוועידת התרבות של "הארץ" לפני שלוש שנים — אז נעץ דגל בישבנו. בינואר השנה סיפר כי לפני שנתיים הוא נעל את צווארו לשולחן במשרדה של יו"ר קרן הרווחה לניצולי שואה, לדבריו, "בשל הסחבת במתן שירות סיעודי לאבי, לו הוא זכאי מהקרן. בשנה שעברה נעלתי את צווארי ל'מנורה', שפוסלה בידי ניצול השואה בנו אלקן, וניצבת מול כנסת ישראל".

עוד תהה אז ברונז: "כיצד אנו, כחברה וכמדינה, רשאים להתקשט בשואה, שעה שאת ניצוליה אנו מפקירים, ואת לקחיה איננו לומדים? מצאצאי קורבנות הפכנו למכחישי הקורבנות הראשונים, בין אם אלו הם אבותינו ובני משפחותינו, ניצולי השואה, או קורבנותינו שלנו, הפלסטינים, החיים תחת כיבושנו מאז 1967. פסל שעוצב ככלא שנפרץ, הפך לקישוט בכיכר העיר, בבירתה התרבותית־נהנתנית של אומה כובשת".

לסיכום ציין: "מדובר, אם כן, באנטי־אירוע: במקום (פסל אנדרטת השואה) שבוגד במשמעותו המקורית, ביום שאת משמעותו מבינים רק אלו שאליהם אנו מפנים עורף או מגף, מתרחש אקט שאף אחד לא יבין, ושעליו אף אחד לא ישמע".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ