במה חשוב להתבונן ביריד "צבע טרי"?

החדשנות שביצירה? המשמעות שבה? היכולת הטכנית? המידע הנלווה? איליה גפטר ממליץ על שני ציירים ביריד "צבע טרי" ומציע מבחן שיעזור לאתר יצירת אמנות מוצלחת

איליה גפטר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איליה גפטר

מחר (חמישי) נפתח יריד "צבע טרי" לאמנות עכשווית במרכז אקספו בתל אביב, שיימשך עד יום שני ויכלול גם עשרות תערוכות לווין ברחבי העיר במהלך סוף השבוע. איך מקבלים החלטה מושכלת מה לראות מתוך כל השפע שיוצג? בעת בחירת יצירה עלינו להימנע מחיפוש אחר חדשנות גרידא. האמנות נועדה להישאר איתנו שנים רבות, אם כזיכרון לחוויה הראשונית מהיצירה או כפריט יקר־ערך שילווה אותנו. הכמיהה לחדשנות לבדה היא תבוסתנית בבסיסה, כי מה שאופנתי היום יידחק לשוליים על ידי מה שיהיה טרנדי ונכון מחר. חדשנות הוא ערך ראוי כשאנו רוכשים טלפון חכם, שתוך שנים בודדות יושק דגם חדיש ומתקדם יותר שלו — אבל לא כך עם יצירות אמנות. חדשנות היא שיקול חשוב אך לא אמורה להאפיל על המשמעות שטמונה ביצירה.

עבודה של מארק גלזין. אינטנסיביות רגשית
עבודה של מארק גלזין. אינטנסיביות רגשית צילום: Mark Glezin

"משמעות" כשלעצמה היא מושג מעורפל מעט, אבל כדי להבהיר אותו נוכל להסתייע במספר שאלות פשוטות. השאלה שהייתי ממליץ להתחיל ממנה היא: "אילו מהיצירות המוצגות מעוררות עניין מבלי שיש בידינו רקע או מידע קודם עליהן?". אפשר בהחלט להפיק תועלת מנימוקיהם המלומדים של הנציגים בתערוכה, אך שום פיסת מידע איננה תחליף לחוויה האישית. האינטואיציה עשויה להוביל אותנו ליצירה שיש לנו זיקה רגשית אליה גם אם איננו מודעים לכך מידית. יצירה אמנותית אינה מיידעת אותנו. האמנות פונה אל הרגש שלעיתים קרובות נתקשה לתמלל או להסביר.

ואם בכל זאת קיבלתם מידע או רקע על היצירה, כדאי להבחין בין זו המעניינת לזו בעלת המשמעות. יצירה עם משמעות רגשית היא זו המסוגלת לגרות את הזיכרון במשך דקות, שעות ואף ימים אחרי שראינו אותה בפעם האחרונה. קחו לכם הפסקה, ובעודכם נהנים מכוס קפה, שאלו את עצמכם: "איזו מהיצירות אינה מרפה גם מחוץ לחלל התצוגה?".

עבודותיו של דאריל ארז־האצ'יסון, אחד האמנים שיוצגו ביריד, אינן בגדר חידוש שובר מוסכמות ואין להן מסר חד־משמעי — אך יש להן נוכחות חזותית מתמשכת. הן שייכות למסורות המודרניסטיות של אמצע המאה ה–20, ויש בהן מן האיזון העדין שבין הפשטה לייצוג פיגורטיבי. ההסתכלות בעבודות אלה דומה לחוויה של טיול רגלי ברחבי העיר או לחילופין למבט ממעוף הציפור. אפשר להבחין במעורפל בצורות הנוף העירוני, אך תחושת המרחב ביצירה מאוד מורגשת וחיונית. עבודותיו של דאריל מעוררות חושים ומשתרעות כזיכרון של חוויה אסתטית מרובת רבדים. סיפור עלייתו של האמן לישראל מבריטניה ויחסיו המורכבים עם המולדת החדשה עשויים להוסיף נדבך נוסף ליצירות.

עבודה של דאריל ארז־האצ'יסון. נוכחות חזותית מתמשכת
עבודה של דאריל ארז־האצ'יסון. נוכחות חזותית מתמשכתצילום: ללא קרדיט

חלק בלתי מבוטל בבחירת יצירת אמנות תופסת המיומנות הטכנית של האמן. עם זאת, גם יכולת טכנית איננה סיבה מספקת להתאהב ביצירה. מיומנות יכולה להעיד על הרצינות שבה האמן מתייחס ליצירתו, וכמבקרים נרצה להימנע מיצירות העשויות ברמה מקצועית בלתי מספקת. עם זאת, העתקת מציאות, מדויקת ככל שתהיה, לא הופכת יצירה לאמנות. מארק גלזין, אמן נוסף שתוכלו להתרשם מעבודותיו ביריד, יציג סדרה של ציורי דיוקן מרשימים מאוד מבחינה טכנית. המודלים מביטים לעבר הצופה מתוך חללים אפלים. האינטנסיביות והספקטרום הרגשי של הדמויות בציוריו חשובים לא פחות מהדיוק הפיגורטיבי המושך את העין.

במבוך של שפות אמנותיות שונות ומשונות, מושגים למכביר ואמצעי מדיה מתקדמים, כל מידע על האמנים ומסורות האמנות השונות עשוי לשמש לנו כתמרור חשוב. אך על מנת לפלס את הדרך אל היצירה שאיתה נוכל לנהל מערכת יחסים כנה ואוהבת לאורך זמן, אני ממליץ לסיים עם השאלה: איזו יצירה נרצה לקחת הביתה בחינם, בתנאי שנידרש להביט בה חמש דקות ברצף מדי יום, במשך שנה שלמה. אם הצלחתם לאתר את האחת שאתם מרגישים בנוח לממש איתה עיסקה כזאת, יש סבירות גבוהה שזו היצירה שכדאי לקשור איתה יחסים. קרוב לוודאי שזו גם היצירה שהזולת ייהנה ממנה, וייתכן שבמרוצת השנים ערכה יישמר ואף יעלה. ואם לא, אלה בכל זאת יחסים שכדאי לתחזק.

איליה גפטר הוא אמן, מורה לאמנות, מייסד המרכז לאמנויות הציור בתל אביב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ