תערוכה חכמה ולא מתחכמת, יפה ולא מתייפייפת

"הומניזם 2020?" היא מחוות זיכרון לנעמי אביב, האוצרת המשפיעה שמתה לפני שש שנים. התערוכה הקבוצתית האלגנטית ביפו מקרינה, כפי שאביב כתבה פעם, "הכנסת אורחים נדיבה ודחף לחבב על הצופה את היצירה של מישהו אחר"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גלעד מלצר

תערוכות נושא קבוצתיות מאכזבות תדיר מסיבות קוטביות. מצד אחד קיימת ציפייה, מוצדקת במידת מה, שהעבודות בתערוכה יהוו הוכחה או ידגימו איזושהי תזה, וכשזה לא קורה באופן שמספק את הצופים, כשלדעת הצופה הביקורתי היו צריכים להוסיף אמן זה או אחר, לבחון גם סוגיה שלא נכללה — מסכמים שהתערוכה לא סיפקה את הסחורה. בקוטב השני הביקורת היא על כך שהעבודות בתערוכה הפכו להיות כלי שרת, אילוסטרציה של טענה או מחקר מעניין ושהן כשלעצמן, היצירות, לא טובות, מה שזה לא אומר. אני מכיר אישית את הביקורות הקוטביות הללו, משום שתערוכות שאצרתי ספגו אותן מכאן ומכאן.