אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

8 פסלים ששווה לראות הקיץ ברחבי ישראל

E
שתפו בפייסבוק

עמודי בטון תמירים שממסגרים את השמש, ציוני דרך מינמליסטיים שבונים שפה לאורכה ולרוחבה של הארץ, קריאה דוממת לשלום בכל השפות וגם מכסי ביוב ירושלמים מבית היוצר של חתן פרס ישראל • כשאין ברירה אלא להישאר בישראל במהלך חופשת הקיץ, צריך למצוא את פינות היופי וההשראה – מסע בין פסלים סביבתיים | גלעד מלצר

"זהות", עזרא אוריון ו-"שער אל המדבר", שאול הדני | ירוחם וקרבת ערד

את "זהות" הציב בשנת 1990 הפסל עזרא אוריון בנקודה המקורית בה הוקמה העיירה ירוחם 28 שנים קודם לכן. שני עמודי בטון לבנים מזדקרים מעל הקער (בקעה שטוחה) שממערב לעיר, צופים אל האגם המלאכותי ומעבר לו, לרכס ירוחם. השעה האידיאלית לבא היא לקראת שקיעה, ואז לטפס במדרגות וללכוד את השמש בין העמודים. המינימליזם השקט של אוריון התחבב על תושבי העיירה שהיו שותפים לדיונים על תכנונו והקמתו של הפסל, תוך שהוא מבליט את החיבור הייחודי של ירוחם לסביבה המדברית. חוויה דומה מספק "שער אל המדבר" שהציב שנה מאוחר יותר ישראל הדני על רכס כידוד שליד ערד. שער הפלדה הנטוי עשוי פלדה אדומה, ודרכו, או לצדו מומלץ להשקיף על מדבר יהודה, ים המלח והרי מואב.

"מים", מיכה אולמן | ירושלים

לא כל פסלי החוצות בולטים בנוכחותם. כך למשל, קל להחמיץ את הפסל בעל שני האיברים, "מים" של מיכה אולמן בירושלים (1996). אולמן, חתן פרס ישראל, הציב שני מכסי ביוב פונקציונאליים, כשעליהם טביעת כף ידו: השמאלית בעיר המזרחית, במפגש הרחובות אל פריר והשער החדש בעיר העתיקה, והימנית בכיכר ציון. מים, אגירה, זרימה וניקוז תמיד היו עניין טעון בירושלים. הם כמובן מקור כל חיים - וגם לא מעט סכסוכים - וכמו בעבודות רבות של אולמן, הם הגורם הנעלם, הסמוי מן העין. כמו למשל בפסל הנהדר שלו, "יסוד", בשדרות רוטשילד בתל אביב, שהוא "רק" תבנית אפשרית של דירה.

פסלי "הברות", יחיאל שמי | רחבי הארץ

החל משנת 1981 ועד 1996, הציב חתן פרס ישראל יחיאל שמי ברחבי הארץ - מהעיירה שלומי וקיבוץ כברי שם חי ועבד על גבול לבנון, ועד קיבוץ יד מרדכי בדרום, קרוב לעשרים פסלים שכותרתם "הברות". כמו היחידה הפונולוגית־לשונית, פסלי הברזל (ויש גם חיבורים לעץ) המינימליסטיים מציגים איברים, מצבים, אפשרויות בסיסיות בשפת הפיסול. מהמשולשים הפתוחים בחצר בית אלון בקיבוץ גינוסר רואים את הכנרת והגולן, זה שבגן מייזר בירושלים מזכיר את רכבי השיירות שעלו לעיר הנצורה, במדשאה של רמת אפעל הוא מתכתב עם האדריכלות הצנועה של המקום, וכמה גם מוצבים בגן הפסלים של המוזיאון הפתוח בתפן. עבודת חוץ נהדרת נוספת של שמי, "פסל ים" שהורכב משברי אניות מעפילים, מוצבת על קו חוף אכזיב.

"נתיב השלום", דני קרוון | ניצנה

אני גר לא הרחק מאחת מהסביבות המפוסלות המפורסמות בישראל, מתחם "העיר הלבנה" שהקים דני קרוון בפארק וולפסון שבמזרח תל אביב. בסופי שבוע רבים מטפסים ומצטלמים בקומפלקס שמשקיף על גוש דן, אבל מעטים מדרימים עד קיבוץ ניצנה שם הציב חתן פרס ישראל את "נתיב השלום" (1996–2000). העבודה, שמתמשכת לאורך למעלה משלושה קילומטרים, מורכבת ממאה עמודי אבן עגולים שנראים כאילו התגלו בחפירה ארכיאולוגית. אלה משתפלים ומטפסים בהתאם לתוואי הנוף, מהקיבוץ ודרומה לעבר גבול מצרים. על כל עמוד נכתבה המילה "שלום" ב–88 שפות של העמים השונים שעברו או חיו באזור. ולא, אל תחמיצו את "אנדרטת חטיבת הנגב" שהקים ממזרח לבאר שבע.

"האריה השואג", אריה מלניקוב | תל חי

פסל "האריה השואג" בחצר תל חי שבצפון אצבע הגליל, אותו הקים בשנת 1934 הפסל אריה מלניקוב לזכר הנופלים בחווה המבודדת, הוא אחד האייקונים הציוניים המוכרים ביותר. ביקור למרגלות פסל האבן מאפשר תצפית נהדרת מזרחה על עמק החולה והגולן, וביום טוב עד החרמון. התחייה הלאומית היתה במרכז יצירתו עוד לפני כן, כמו בפסל השיש "יהודה המתעורר" שמוצב בפארק הלאומי ברמת גן, כניגוד לדמותה של "יהודה השבויה" שהופיעה על מטבע רומאי שחגג את דיכוי המרד. היהודי החדש והשרירי נטוע היום על במה קטנה בלב מדשאה שמזמינה לפיקניק בטבע העירוני.

"תלמים", יעקב דורצ'ין והאנדרטה לנופלים, בתיה לישנסקי | קיבוץ יפעת וכפר יהושע

פסל הברזל "תלמים" של יעקב דורצ'ין, בחורשה שמקיפה את מוזיאון ההתיישבות בקיבוץ יפעת שבעמק יזרעאל, מציב במאונך ובמופשט את התלמים החרוצים באדמה. אפשר לראות פסלים של חתן פרס ישראל גם בחצר "המרכז הבינתחומי" בהרצליה, במדשאה של אוניברסיטת תל אביב, לצד הכביש המהיר תל אביב חיפה, במוזיאון הפתוח בתפן ולפני שנכנסים למזגן בדיזינגוף סנטר, בפינת הרחובות קינג ג'ורג' ושדרות בן ציון בתל אביב. ואם אתם כבר בעמק יזרעאל, האנדרטה לנופלים בכפר יהושע היא דוגמא מצוינת לעבודות החוץ של האישה היחידה שזכתה בפרס ישראל לפיסול, בתיה לישנסקי, ולעובדה שעד שנות ה–60 (וגם לא מעט אחרי) מרבית פיסול החוצות בישראל היה אנדרטאות.

פסלי יגאל תומרקין | כוכב הירדן

אין כמעט מישהו (ומישהי) בעולם התרבות והאמנות בישראל שיגאל תומרקין לא הצליח להרגיז. עם זאת, מדובר באחד הפסלים הישראלים החשובים, וריכוז מעולה של כחמישים יצירות שלו נמצא בגן הלאומי כוכב הירדן בין הכנרת לבית שאן. האתר הארכיאולוגי והמבצר הצלבני, לצד הפסלים המודרניסטים והתצפית הייחודית מהם לעבר העמקים שסביב, הופכים את הגן לייחודי בחיבורו בין היסטוריה והווה, טבע ואמנות.

לא זזים מכאן | פרויקט קיץ מיוחד

כתבה זו היא חלק מפרויקט הקיץ שלנו. השנה, זה כבר ברור, נבלה את העונה החמה בישראל. אז במקום לקטר, החלטנו לחקור ולגבש את המדריך המלא לחופשה מקומית. לחצו לקריאה >

פרויקט קיץ | קרדיטים

צילום: גיל אליהו, יעקב שקולניק, טל ניסים, יאיר טלמור, אליהו הרשקוביץ

הכתבות המומלצות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות