כשגיבור-על נדרש להחליף חיתולים

אסף חנוכה, מיוצרי הקומיקס הישראלים המצליחים בעולם, הפך אוסף של חרדות לטור שבועי המספק הצצה אינטימית על זוגיות והורות. עם זכייתו בפרס אייזנר, ה"אוסקר" של הקומיקס, הוא מספר על יחסו להצלחתו הבינלאומית של תאומו הזהה, המאייר תומר חנוכה, ומגלה שכמו לגיבורי־העל שאהב בילדותו, גם לו היתה זהות סודית: זהותו המזרחית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסף חנוכה איור
צילום: איור : אסף חנוכה
נירית אנדרמן
נירית אנדרמן

גבר בתלבושת צמודה ירוקה־אדומה, גלימה ארוכה מתנופפת מאחוריו, מרחף לו בשמי תל אביב. הוא אוחז בבטחה תינוקת בת יומה הנשענת על כתפו, מבטו נחוש. במבט ראשון, חטוף, נדמה שגיבור־העל הזה חולש על העיר הפרושה מתחתיו, שופע עוצמה וביטחון, רגע לאחר שהציל את התינוקת חסרת האונים מאיזה איום עלום אך נורא. אבל אז העין נדרשת לפרטים הקטנים. קירות הבניינים התל־אביביים שמתחתיו זרועי סדקים, דודי השמש שעל גגותיהם דולפים, והחליפה הצמודה מבליטה בטן לא שרירית במיוחד, המשתפלת מעט מעל לתחתונים. גם הגלימה מתעתעת. היא אמנם מתנפנפת לה בהוד, אבל ברגע שמבחינים בנקודות התכלת על הרקע הלבן ומגלים שהיא קשורה בקשר פשוט סביב צווארו של הגיבור, נאלצים להשלים עם העובדה שמדובר בעצם בחיתול בד ענק. לא יותר. הכותרת, "איש הגרעפס", מנפצת סופית את אתוס מגן האנושות שמתבקש היה להצמיד לגיבור־העל המקומי ומשליכה אותו בגיהוק לוקאלי אל החוויה המיוזעת של ההורות בלבנט, ובכלל. חוויה שאינה מנותקת מגבורה אמנם, אך מסוג קצת אחר.

תגובות