לילה של כוכבים

הם משתמשים בחומרים מצויים כדי לבנות עולם עשיר וקסום, ומביעים את מחאתם בצורה מאופקת. התערוכה הקבוצתית "דָּרַך כוכב" במוזיאון הרצליה משרטטת קווים לדמותם של האמנים הישראלים הצעירים

גליה יהב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גליה יהב

איש רוקד באולם חשוך. בצד אחד מקרנים רבים ניצבים בשורה, שולחים אלומות אור, בצד השני מוקרנת דמותו הרוקדת, סביבו מעגל צלמי־אייפון, מלבניהם זורחים באפלה כמו נושאי לפידים בטקס שמאני, מתעדים את תנועותיו מכל הזוויות, במרכז - הצופה. "צפייה באיש רוקד" היא מיצב הווידיאו המהפנט של ציון אברהם חזן. האיש הרוקד, אדווארדו רסטרפו, נראה כמצוי בטרנס, נשמע לציווי קצבי פנימי המנוע מן הצופה, מנותק, בודד. עם זאת, הוא נצפה לחלוטין – דבר מההופעה שלו אינו נסתר או פרטי, הוא חשוף. העבודה מדגימה באופן חזותי את הריקוד כסמל אקזיסטנציאליסטי לחיים, לעצמאות, אוטונומיה ויצירתיות של היחיד. בה בעת היא מדגימה את המצב הסוציו־טכנולוגי של ההווה – כולם רואים כל הזמן דרך מסכים, קולטים ומשדרים, דבר המוביל לשינוי יסודי בתפישות היחיד, הקהילה, הדימוי, הגוף. זו הבדידות בהמון החדשה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ