אם כבר לבד אז שיהיה בתנועה

התערוכה "כל אדם נושא חדר בתוכו" מנסה להתמודד עם נושא גדול כמו הבדידות האנושית, אבל לא מצליחה לומר על כך משהו מעניין

גליה יהב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
גליה יהב

בשני מסכים פנורמיים המוצבים זה מול זה נראית אשה מטופחת בשמלה קיצית ונעלי עקב מטיילת בפארק מיוער. היא מניעה את כיסא הגלגלים שלה בשבילים, צמרות העצים מחפות עליה. מצלמה אחת עוקבת אחריה והשניה עוקבת אחרי מבטה, מראה לנו מה שהיא רואה, מגובה ישיבתה. היא חוזרת לביתה בשיכון של בנייני קומות אפורים, ומתחוללת דרמת מבטים קטנה. במסך אחד נראה בחור מתקרב באופן מאיים, במסך שני היא מתחילה להילחץ, להזדרז, להסתכל אחורה. האם הוא מתכנן לפגוע בה? היא נכנסת לביתה ולפתע נעמדת. אולי היא נוכלת והבחור חוקר ביטוח. בהקרנה השמאלית היא הולכת לחלון ופותחת וילונות ובהקרנה הימנית הבחור ניצב בחלון, אולי זה חלון הבניין שמולה, מסנוור אותה באמצעות מראה. היא נלכדת בסינוור, רואה-עיוורת, נופלת לרצפה בהתקף אפילפטי, או שאולי זו בכלל אורגזמה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ