כאשר מיכל היימן פולשת לפריים של קלוד קאהון - ביקורת אמנות - הארץ

כאשר מיכל היימן פולשת לפריים של קלוד קאהון

התערוכה "חשיפה כפולה" במכון שפילמן לצילום בנויה כתרגיל אינטלקטואלי שבמסגרתו התבקשו אמנים לדבר על עבודתם, 
ובמקביל הוזמנו פרשנים לנתח את אותן היצירות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
גליה יהב

"זו סדרה שהתחילה מכך שהבטתי במראה וראיתי כי לא טוב", מספרת מיכל היימן בהומור דק, "ואז אמרתי לעצמי שאולי המצלמה תחשוב אחרת".

היימן מדברת על הדיוקן העצמי שלה, "אני הייתי שם מס' 3 (קלוד קאהון) 2005-2001", המורכב במונטאז' על הדיוקן העצמי של הצלמת הסוריאליסטית קלוד קהאון מול מראה מ-1928. הדיוקן המשותף מוצג במסגרת התערוכה "חשיפה כפולה", המתבססת על אוסף מכון שפילמן לצילום, באוצרות איה לוריא, אורית בולגרו וענת אשר. התערוכה בנויה כתרגיל אינטלקטואלי, חזותי־עיוני, שבמסגרתו נתבקשו אמנים לדבר על עבודתם וכן הוזמנו פרשנים שונים, תיאורטיקנים, אוצרים וחוקרים (ביניהם ד"ר מיכל בן־חורין, ד"ר דפנה בן שאול, פרופ' בוריס גרויס, ניסן פרז, ד"ר נעם יורן וד"ר אפרת ביברמן) לקרוא את העבודות, לדובב או לייצר להן מסגרות שיח. תיאוריהם צולמו והם מוקרנים במקביל לצילומים, שתי פרשנויות לכל צילום. נוצר מעין מונולוג, בעצם שני דיאלוגים, שמציעים שתי פרספקטיבות לכל יצירה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ