התערוכה שבודקת אם הפלסטינים הם עובדים זרים

או שלא רואים אותם בכלל, או שמביטים בהם כמו על לולייני קרקס על סף נפילה: התערוכה "זרים בינינו" עוסקת במעמדם המורכב 
של הפועלים הפלסטינים 
בישראל

גליה יהב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גליה יהב

"זרים בינינו" אינה תערוכה העוסקת במהגרים באשר הם אלא בדגש על בני המקום – הפלסטינים המנוצלים לעבודות דחק בישראל, אלה שנוהגים בהם כעובדים זרים בארצם שלהם, אלה שנושלו מבתיהם ושבונים בתים שבהם לא יגורו, משתתפים בעל כורחם במחיקת ההיסטוריה של עמם.

להבדיל מהדיון הציבורי המתנהל כיום בכל המדינות המתועשות על מעמד וזכויות הפועל הזר שאינו אזרח, בישראל של שנות ה-90, אחרי האינתיפאדה הראשונה, היה היבוא הזה חלק ממדיניות מכוונת לדחיקת הפועלים הפלסטינים אל מחוץ לשוק העבודה, כך לפי האוצר דור גז. הוא קורא לכך "מעין גדר הפרדה דה־פקטו שקדמה לבניית החומה". לפני כן רווח בישראל מודל ייחודי של זרות. ה"זרות" התקיימה רק במובן של עבודה זולה ואי־מחויבות לרווחת העובד על פי מודל הניצול הכלל־עולמי, אבל מבלי שאלה נבעו מהגירה יזומה או מהתקה גיאוגרפית, אלא כנוסח של ייצור אקטיבי של אזרחים סוג ב' ושל מעמד שואבי מים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ