רותי סלע מאתגרת את גבולות מצולמיה

רותי סלע מדגימה בסרטיה את המניפולטיביות שבתשתית העשייה הדוקומנטרית. התערוכה שלה במוזיאון בת ים מדגישה את מקומה המתחזק של האמנית בשדה האמנות הישראלית

גליה יהב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
גליה יהב

אביה של רותי סלע, שאותו היא פוגשת בבואנוס איירס לאחר נתק של שמונה שנים, פותח לה בקלפי הטארוט ומסביר: "זה כאילו שבמקום לחיות את צופה בחיים שלך מבחוץ. חסרה לך הענווה להשתתף יותר, להיות מעורבת יותר. את במידה מסוימת השופטת של עצמך. מאחורי הכנות והתמימות שלך, את אדם שמתייג, מקטלג את עצמו, גוזר על עצמו".

הוא ממליץ לה לחיות ללא פרשנויות, מתאר את מצבה כ"רנסנס שמתעכב". מיד אחר כך הוא מבקש ממנה 150 פזוס תמורת הפרשנות הזאת, שהעניקה גם לנו, הצופים, מפתחות מתאימים אך כלליים מדי לאישיותה וליצירתה. זה קורה בעבודת הווידיאו "איש המלים" (2010, 35 דקות), המוצגת בתערוכת היחיד המקיפה של סלע במוזיאון בת ים (בשיתוף SMBA – חלל הפרויקטים של מוזיאון סטדליק, אמסטרדם), הכוללת 12 סרטים מהעשור האחרון.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ