התערוכה מלאת הקלישאות של האמנית ראידה אדון

פאתוס, שימוש בקלישאות ואנטי־ביקורתיות מקוממת מאפיינים את "אשה ללא בית", סרטה של ראידה אדון המוצג במוזיאון תל אביב

גליה יהב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גליה יהב

סרטה של ראידה אדון "אשה ללא בית" מ-2013, המוגש לקהל כ"תערוכת יחיד מוזיאלית ראשונה", הוא סרט רגשני ורווי פאתוס. הוא עוסק ב"זהותה המפוצלת הנעה בין שני לאומים השרויים בקונפליקט", כלשון האוצרת האורחת, ד"ר רונה סלע, "בין שתי חברות שמצד אחד שזורות זו בזו, ומצד אחר נשמרים ביניהן יחסי הכוחות והשליטה".

הסרט הוא מעין פנטזיה מאגית על אודות חיפוש זהות ומקום, היא מגלמת בו תפקיד של אשה אלגורית, היוצאת למסע חיפוש שייכות בנופים שונים, כשהיא אוספת לאטה קהל, אולי מקהלת מקוננות. היא סוחבת מיטה בשלג, במדבר, בסמטאות עכו עיר הולדתה, ומסיימת בהנחת המיטה במים כשהיא נחה עליה כעל רפסודה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ