גליה יהב
גליה יהב

"בית חולים! אמבולנס!" צועק ילד לתוך מיקרופון המחובר לחולצת חברו, ומיד אחר כך נוקט טון סמכותי: "שלום ילדים וילדות, היה עכשיו פיצוץ. זה פיצוץ להריגות". הילדים יושבים על שפת המדרכה ומשחקים בדיווח טלויזיוני בזמן־אמת על המתרחש לנגד עיניהם, בווידיאו "Super Tiger" של רינת קוטלר (2009) המוצגת כעת בתערוכה "סוניק יות" בגלריה נוזהא ביפו. הילד השני מדווח כקריין מקצועי: "פיצצנו אותו והוא בכה". הם מגישים את שאריות ה"פצצה" למצלמה כעיתונאים מביאי הוכחות וסקופים, "תרנגולים ותרנגולות, שמנים ושמנות, היום התפוצץ פה ילד, עכשיו הוא פצוע קשה". מאחוריהם מתכנסת חבורת ילדים לטפל בפצוע, שנפצע מנפץ ששמו "סופר טיגר". ילד נוסף מתייצב מול המצלמה ומפרשן ברהיטות את השתלשלות העניינים: "החברים אמרו לו לברוח אבל הוא לא ברח, וזה היה ליד הרגל שלו, זה התפוצץ לפני שהוא התחיל לרוץ, עכשיו כואב לו והוא לא רוצה לשתות מים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ