אובססיית המחנות הנאציים של האמן הגרמני אריק שימן

אריק שימן חוזר ומצלם באובססיביות במשך 20 שנה במחנות ריכוז והשמדה. דווקא בגלל הנתק הרגשי מהנושא הטעון, נוצרת בעבודות אווירה מלנכולית

גליה יהב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
גליה יהב

בשיחה אתו הוא פולט עוד ועוד נתונים על השואה, על מחנות, מפרט אירועים מחרידים. זה 20 שנה מצלם האמן הברלינאי אֵריק שימן במחנות ריכוז והשמדה ברחבי אירופה, מתוכן עשר שנים בשחור־לבן, צובר ארכיון חזותי ענק שעניינו חזות הביקור במחנה. חלק קטן מהארכיון מוצג כעת בתערוכה "ספר מבקרים: תצלומים מתוך ארכיון אישי" במוזיאון הרצליה. התערוכה מורכבת מצילומי נופים, בעיקר ריקים וקודרים, ומדיוקנאות של מבקרים שונים במחנות, חלקם תיירים מטעם עצמם וחלקם בביקורי זיכרון רשמיים, בעיצומם של טקסים או משוטטים ובוהים, הבעת פניהם עמומה. "הדיוקנאות הם מסיכות, פני־אבן", הוא אומר. "אני מנסה לחמוק מהבעות קלישאה של קורבנות, כדי לא לצמצם את העניין ל'עצב', כדי שהפנים יישארו כשאלה פתוחה, כטקסט שצריך לקרוא".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ