שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הפתעות מרתקות מעָבָר מאובק במוזיאון פתח תקוה

נשים שקופות, נשק לא מסומן – בתערוכה "ציפורי טרף ציפורי שיר" עוסקת מיכל בר־אור בנציגים צולעים של העבר וכך הופכת את מושג הארכיון כשלעצמו למעין מוצג נכה וחסר

גליה יהב
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גליה יהב

משהו מעניין קורה בבית יד לבנים המסונף למוזיאון פתח תקווה, מי היה מאמין שמלים אלה ייכתבו אי פעם. האוצרת הלה כהן־שניידרמן הקדישה את החלל הצדדי הזה, האחורי, לפעולות אמנות עכשווית שונות הקשורות לאוסף המוזיאון. היא השכילה להרחיב את תחום העניין לעיסוק במושג הארכיון כשלעצמו. לאטן מצטברות בחלל איכויות ניסיוניות, מגוונות להפתיע, של האמנים השונים שזומנו לנבור בעבר מקומי על ממצאיו המוגבלים ולחלץ ממנו דבר מה עכשווי.  הפעם זו התערוכה "ציפורי טרף ציפורי שיר" של מיכל בר־אור, שעניינה השאלה מהו מחקר אמנותי. היא מוסיפה הערה בשולי "שיגעון הארכיון" שאחז בעולם האמנות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ