שרה לוקאס מזדהרת לבדה בביתן הבריטי בביאנלה בוונציה

פיסול טהור, מבריק ורגיש לצד עיסוק בהפרשות גוף, ניסור גופות וסאדיזם. "I Scream Daddio", תערוכתה של שרה לוקאס, בולטת באיכותה בביאנלה בוונציה

גליה יהב
ונציה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גליה יהב
ונציה

פיסול ניאו־קלאסי וגסות בוטה. שלמות צבעונית וחומרית וטראשיות סרת טעם. איפוק ופורנוגרפיות. אלגנטיות סלונית של ההצבה וסטיות (כן, סטיות – רמיזות לא דקות ליחסים בין אנשים לבין ההפרשות שלהם, לניסור גופות כמלאכה אירוטית, לסאדיזם, לחודרנות לא תקנית). אלה כמה ממרכיבי "I Scream Daddio", תערוכתה של שרה לוקאס, אחת האמניות המצוינות הפעילות כיום, שגברה על השיוך הקבוצתי והתקופתי ל־YBA (יאנג בריטיש ארטיסטס) של הניינטיז ומזדהרת לבדה בביתן הבריטי בביאנלה בוונציה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ