שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

איזה תא מחתרתי חטף את יאיר גרבוז? התשובה בתערוכה החדשה של רועי רוזן

גליה יהב
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גליה יהב

"'הקבורים בחיים' היה קולקטיב אמנים, שחקנים, מוזיקאים וכותבים אקס־סובייטים, שהיגרו לתל אביב. כפי ששמם מעיד, הם ראו בעצמם זומבים: הם נטשו את התרבות הרוסית על מנת לשמר אותה כחי־מת. 'הקבורים בחיים' התעלמו מהתרבות המקומית המקיפה אותם והקפידו על הסתגרות וחשאיות". בתיאור הזה מתחיל הסרט בן חצי השעה של רועי רוזן מ־2013, המגולל את סיפור הקבוצה ובייחוד את סיפור מייסדה, המשורר והאמן מקסים קומר מישקין, שהתאבד בשנת 2011. מישקין, שכבר כיכב בתערוכתו הקודמת של רוזן, "הלילה של ולדימיר", וגם זכה בה למאמר מקיף על פועלו מאת חוקרת האמנות רוזה קבנובה, הוא דמות בדויה, כך גם הקבוצה כולה והמחקר על אודותיה. העלילה, התאריכים, המוטיבציות האמנותיות, האידיאולוגיות המנחות, המניפסטים והיצירות, כל אלה ועוד הם פרי מפעל של אמן אחד, שמניפולציות הבדיון והפנטזיה מבוססות־המציאות הן עיקר פעולתו האמנותית. למפעל האמנותי הזה ניתן לקרוא אמנות הפיתום, שכן רוזן מבסס את יצירתו על דיבור בשם דמויות פיקטיביות ועל "הכנסת מלים לפה" של דמויות היסטוריות (בהן אווה בראון, ז'וסטין פרנק, יוהנה פורר־הספרי, אן קסטורפ).

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ