העילגות הבלתי נתפשת שמלווה את שבע תערוכות המחווה ליוזף בויס, שאצר ליאב מזרחי

שבע תערוכות על בויס והשפעתו על האמנות הישראלית, באוצרות ליאב מזרחי, אמורות להיות מגה־פרויקט מפואר. בפועל זה פיאסקו ילדותי נרקיסיסטי, שעושה עוול ל(מעט) היצירות הטובות שבו. וזה עוד כלום לעומת מה שעושה להן הטקסט הנלווה

גליה יהב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גליה יהב

"אולי אני מגלומן", העיד על עצמו האוצר ליאב מזרחי בראיון ב"כלכליסט" (1.10.15), "אבל אני חושב תמיד מה אשאיר אחרי. אני רואה בזה סוג של מתנה לציבור". חתיכת מתנה הוא נתן לציבור הישראלי בפתיחת עונת התצוגה — שבע תערוכות בנושא יוזף בויס והשפעתו על האמנות הישראלית, המוצגות כמעט בו־זמנית. חמש מהן בתל אביב (בבית בנימיני, גלריה משונע, קו 16, גלריה קונטמפוררי ובבית האמנים, האחרונה תיפתח באמצע נובמבר), אחת בגלריה אגריפס בירושלים, ואחת, מחווה חלקית לתערוכה בנושא שאצרה נעמי אביב ז"ל ב-2004, מוצגת בגלריה של מכללת ספיר.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ