תערוכת השמע של מאיה דוניץ מזכירה מוזיאוני מדע לכל המשפחה

בתערוכת היחיד הראשונה שלה, שכולה מכונות שמע ומנגנוני סאונד, מנסה מאיה דוניץ למקד את תשומת הלב באופן ההפקה של צליל ובאופן קליטתו. אבל זו גם נקודת התורפה של התערוכה

גליה יהב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גליה יהב

כל קומת הכניסה של המרכז לאמנות עכשווית מכוסה בענן פלסטיקי — 10,000 אוזניות תלויות באוויר, משתלשלות כלפי מטה בגבהים שונים, אפשר לעמוד תחתיהן, להצמיד לאוזן, להקשיב לסאונד (צפצוף, שריקה, משהו מתקמט, אולי גניחה ואולי חריקה עמומה) ולהמשיך לאוזנייה הבאה ("סבך", 2015) כך, אף על פי שהאוזניות מנגנות עבודת סאונד של 20 ערוצים ממגה־מגבר הנמצא בקומה העליונה, יכול כל צופה ליצור לו סאונד משלו, עם מספר ערוצים משלו, קצב משלו, סבלנות משלו. כשהוא עומד מתחת לפלונטר ענק, הוא יכול לייסד לו ארגון, סדר, הרמוניה בתוך הסבך, באופן ליטרלי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ