התערוכה לציון חמש שנים למות אורי ליפשיץ לא חוששת להתעמת עם הדימוי האלים שלו

במשך שנים לא נגעו בעולם האמנות הישראלי ב"מקרה אורי ליפשיץ". בניגוד למקובל, אוצרי התערוכה המוצגת כעת במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית עוסקים בדמותו כנציג מובהק של גבריוּת ישראלית שוביניסטית

גליה יהב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גליה יהב

תערוכות על אודות דמות שנויה במחלוקת אינן עניין נפוץ בישראל. לא עולה בזיכרון אפילו דוגמה אחת של אמן שהוא "ילד רע", או שהאמנות שלו מצויה בלבו של פולמוס, והוגש על ידי אוצר או פרשן כמקרה אמנותי מסובך וקשה לעיכול, בלי ליצור הכרעה פשטנית לכאן או לכאן. בספרות ובקולנוע המקומיים אפשר למצוא מקרים כאלה, אבל באמנות הפלסטית הגשה כזאת היא כנראה אתגר גדול מדי לפרשנים המקומיים. היא מצריכה מרחק מחקרי, יכולת סיפורית, הבחנות תיאורטיות דקות וריבוד רגשי. אצלנו או שאוהבים אמנים עד חנק, או שמדיחים אותם. 

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ