להכיר את אפרת נתן מהגג ועד גולגולתא

הרטרוספקטיבה של אפרת נתן מנכיחה את שפתה שהתהוותה עם השנים, מהמינימליזם הקשור באתוס הקיבוצי ועד הדומיננטיות של האיקונוגרפיה הנוצרית. במקרה של נתן, תערוכה מהסוג הזה היא רלוונטית במיוחד

גליה יהב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גליה יהב

שני דברים מרשימים במיוחד ברטרוספקטיבה של אפרת נתן במוזיאון ישראל. האחד הוא השחזור של המיצב "עבודה על הגג" מ-1979, שהוצג במקור על גג הבניין ברחוב שלמה המלך 91 בתל אביב, שבו גרה נתן. במרכז המיצב נשענים תשעה מגבי רצפה הפוכים על הקיר באלכסון, כקולבים שהם גם מתקני צליבה מאולתרים. תלויות עליהם גופיות לבנות, שיהפכו לסימן ההיכר של האמנית, יחזרו בצורות שונות בעבודותיה המאוחרות, יסמנו ויסמלו עניינים שונים (גבר, גופו של החלוץ, תכריכים, שרידי קדושים, בשר מעונה, חומר מתפורר, כתם עיוור, טוהר וקורבן, געגוע לתום, דגל לבן ועוד). מסביב מונחים שאר האלמנטים - חצי חבית שחורה ועליה גופייה שנפרמה לרוחבה לשני חצאים הפרושים כעור מתוח לייבוש. שלושה חלונות פרושים על הרצפה כטריפטיכון, מעין זכוכית גדולה שעליה מונחים תקליטים וגופייה החצויה לאורכה ונראית ככתם רורשך, חור־ראש גדול במרכזה. עמוד־טוטם העשוי מערימת תקליטים. קופסה ועליה "שפנפני" גופיות קשורות, הכתפיות בולטות כאוזניים. גופייה מולבשת על כיסא עץ. קערה ובה תקליט וגופייה סחוטה. בצד למעלה תלוי דחליל מוזר – גופייה על קולב בצורת אומגה ("החמצת הישועה"), מטילה צל על קיר המוזיאון. הפסקול הנלווה הוא הקנטטה מס' 140 מאת באך, הנשמעת מבעד לחלון צדדי קטן.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ