תערוכה

קיטש מוחלט או תערוכת קיץ מהפנטת?

קשה להחליט. אבל לתערוכה "דובב שפתי ישנים", על אוסף בובות העץ המתכווננות שלה, יש איכות מהלכת קסם של יריד שקפא

גליה יהב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גליה יהב

תחושת חלחלה מלווה את השיטוט בתערוכתה של אידסה הנדלס. שלוש הקומות בביתן הלנה רובינשטיין הפכו לממלכת האלביתי, מה שפעם נהוג היה לכנות "המצמרר" של פרויד, והוא אכן מוחשי מאוד בחלל.

הנדלס, גלריסטית, חוקרת, אוצרת ואמנית קנדית בת 68, היא גם אספנית של חפצים מזנים שונים, שאותם היא נוהגת להציג כ"תמונה חיה" (tableau vivant), כך שבמקום מראה ארכיוני, טיפולוגי, מרוחק וצונן נוצרים מערכים סימבוליסטיים וסיפוריים משונים ביותר. ב"דובב שפתי ישנים", תערוכה שהוצגה בשנה שעברה במכון לאמנויות עכשוויות (ICA) בלונדון, וכעת הותאמה לחלל התל־אביבי, היא מציגה אוספי בובות־עץ מתכווננות, מראות יריד מעוותות, רהיטים עתיקים, אביזרי חייטות ונגינה ממאות קודמות, מסודרים במעורבב כסט קפוא של דרמה בימתית, כמיזנסצינות שתכף יקומו לתחייה. הנדלס בוראת מעין יקום חלופי למציאות, אנושות עצית שגולפה בהתאמה ולפי מידה, בעלת עוצמה מאגית.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ