כשאמנית יפנית עכשווית ואמן איטלקי מהמאה ה-18 נפגשים במוזיאון

החוטים שטוותה האמנית היפנית־ברלינאית צ'יהארו שיוטה סביב גרם מדרגות קטוע נראים כמו הד של התחריטים המסויטים שיצר ג'ובאני פיראנזי במאה ה-18. השילוב בין השניים בתערוכה "בתי הכלא של הדמיון" במוזיאון ת"א הוא אוצר בלום

אבי פיטשון
אבי פיטשון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי פיטשון
אבי פיטשון

אוצר בלום מסתתר באחת הגלריות הקטנות של מוזיאון תל אביב. קל לפספס אותו למי שמסתנוור (לא דבר רע כשלעצמו) מתערוכות הענק הספקטקולריות כגון "בנוגע לאפריקה" הקבוצתית ו"אני ציירים" של יאיר גרבוז. במבט חטוף לתוך הגלריה תוך כדי שוטטות במסדרון שמחוץ לה אפשר להבחין בדימויים כהים ולא ברורים מרחוק, ולהתפתות להמשיך הלאה. מה שמושך את הצופה פנימה הוא סבך חוטי צמר שחורים שיוצר מנהרה דקורטיבית וכאוטית כאחד. הפיתוי הלונה־פארקי להלך במנהרה המתעתעת (סבך החוטים נראה קשיח אבל כשהיד נשלחת לחוש — פויה, אסור! — היא חשה רכות) הוא זה שמאפשר לצופה להביט גם בתמונות שעל הקיר ולחוש איך בהדרגה הראש מתפוצץ בפליאה.

תגיות קשורות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ