הילה בן ארי מרקידה את האמנות

בתערוכת מחווה לכוריאוגרפית הדה אורן, שהיא אחת ממערך התערוכות "בעקבותיה" המוצג עתה במוזיאון הרצליה, מציבה הילה בן ארי דגם חד ומלוכד של יצירה נשית

שאול סתר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שאול סתר

״זנחו כל תקווה, אתם הבאים בשערי״ קורא דנטה את הכתובת החקוקה על הכניסה לתופת בפתח ״הקומדיה האלוהית״. ואל התופת הוא נכנס, בעקבות מורה דרכו וירגיליוס, ויחד הם עוברים בתשעת מעגליה, פוגשים בחוטאים, בכופרים ובבוגדים הנאנקים תחת גלגלי העינויים הנצחיים.

מערך התערוכות ״בעקבותיה״ המוצג כעת במוזיאון הרצליה מבקש להעמיד את המהלך ההפוך: להפיח תקווה בבאים בשעריו. הוא עושה כן על דרך ההיפוך המגדרי. תשעת מעגלי הגיהנום היו בו לתשעה חללי תצוגה ובהם שמונה תערוכות שונות של אמניות (ועוד מעבדת מחקר אחת). כל אחת מהאמניות התהלכה במסילות העבר ונקשרה לאשה אחרת – חלקן אמניות בעצמן או מושאי מעשה האמנות, יוצרות או יצירות. יחד הן חוברות לצמדי וירגיליוס־דנטה שונים: האמנית בת זמננו מתחקה אחר וירגיליוס שלה תוך שהיא בודה אותה, מעמידה לה דמות, ואילו זאת מוליכה את דנטה שלה במעגלי ההיסטוריה שבהם פעלה ושהיו עבורה, פעמים רבות, בבחינת תופת. אלה הן אשה שאושפזה במקלט למשוגעים בלונדון ונערה צעירה שאולצה לדגמן סצינות ארוטיות אל מול המצלמה ברפובליקת ויימאר; אבל גם, במפתח דרמטי פחות, מצולמות חסרות זהות ושם, אמניות שההערכה להן נתלתה באחרים ואף ציירת שמתה בדמי ימיה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ