הביתן הגרמני בביאנלה מציג אפשרות של אכזריות אבל לא הולך עד הסוף

"פאוסט", הפרפורמנס של אנה אימהוף שהקנה לגרמניה את תואר הביתן המצטיין בביאנלה, משדר תחושת איום וסכנה - אך אין זה תיאטרון של אכזריות, אלא הצגה מבוקרת היטב

שאול סתר
שאול סתר
ונציה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

האם גרמניה, למרות הכל, מעל הכל? דומה כי מה שהדוקומנטה באתונה ניסתה לקחת, הביאנלה בוונציה משיבה: הבכירות הגרמנית בעיר מסמאת עיניים. האמן הגרמני הוותיק פרנץ ארהרד וולטר זכה בפרס האמן המצטיין של התערוכה המרכזית בביאנלה; התערוכה המשמעותית ביותר שמוצגת בימים אלה בוונציה היא פרי שיתוף פעולה בין שלושה אמנים גרמנים: אלכסנדר קלוגה, תומס דימנד ואנה פיברוק; וכעת, הביתן הגרמני. ההייפ סביבו הורגש שבועות רבים לפני פתיחת התערוכה: השמועות באשר למה שצפוי להיערך בו - מתקן כליאה? מופע אימים? - הסלימו והלכו. עם פתיחת הביתן, השתרכו לפניו תורים שרק התארכו ככל שנקפו הימים. אנשים רמי דרג, שרגילים לעקוף כל תור, המתינו שעות כדי להיכנס ולחזות בפלא. עם פתיחתה הרשמית של הביאנלה הוכרזה, באופן לא מפתיע, זכייתו בפרס הביתן המצטיין, ומיד לאחר מכן, כבמעשה כשפים, הושבת הביתן עקב תשישותם של המופיעים בו - מה שכמובן רק מגביר את ההתלהבות, התסכול, העניין והציפייה. בעידן שבו הורגלנו לראות הכל, בעולם שבו אנו מראים ורואים כל הזמן, בתערוכת ענק שמגיעים אליה כדי לראות כמה שיותר, החזרת המאבק על האפשרות לראות - הפיכת הזכות הבסיסית לפריבילגיה קשה להשגה - מתווה את דרכו של הביתן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ